"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
תגלית מופלאה בשפלה: ילדה בת שלוש מצאה פריט ארכיאולוגי בן 3,800 שנה
"מכל האבנים היא בחרה דווקא בזאת": זיו ניצן נתקלה בחותם עתיק במהלך טיול משפחתי בתל עזקה • החרפושית העתיקה תוצג בתערוכה מיוחדת לפסח
החותם מתל עזקה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

תגלית מופלאה בשפלה: ילדה בת שלוש מצאה פריט ארכיאולוגי בן 3,800 שנה

"מכל האבנים היא בחרה דווקא בזאת": זיו ניצן נתקלה בחותם עתיק במהלך טיול משפחתי בתל עזקה • החרפושית העתיקה תוצג בתערוכה מיוחדת לפסח

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בתחילת חודש מארס, במהלך טיול משפחתי בתל עזקה שליד בית שמש, מצאה זיו ניצן בת השלוש וחצי ממושב רמות מאיר, חותם עתיק, בן כ-3,800 שנה.

"הלכנו בשביל, ואז זיו התכופפה, ומכל האבנים שהיו לידה - היא הרימה דווקא את האבן הזאת", מספרת עומר ניצן, אחותה של זיו. "כשהיא שפשפה אותה והסירה ממנה את החול, ראינו שמשהו שונה בה. קראתי להורים שלי לבוא לראות את האבן היפה, והסתבר לנו שגילינו ממצא ארכיאולוגי. מיד דיווחנו על כך לרשות העתיקות".

זיו ניצן ואחיותיה עם תעודת ההוקרה. " גם ילדים יכולים להיות חלק בגילוי ההיסטוריה",צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

סמיון גנדלר, ארכיאולוג מחוז יהודה מטעם רשות העתיקות, שיבח את זיו ומשפחתה על הדיווח המהיר, והעניק לה תעודת הוקרה על האזרחות הטובה. הממצא הקדום יצורף לתצוגה מיוחדת לפסח שהקימה רשות העתיקות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים, לצד ממצאים נוספים מימי מצרים וכנען, שמרביתם מוצגים בפעם הראשונה.

מימין לשמאל: פרופ' עודד ליפשיץ, נגה, זיו ועומר ניצן, וסמיון גנדלר.,צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

סמל לחיים חדשים

ד"ר דפנה בן תור, מומחית לקמעות וחותמות קדומים, קבעה כי החותם שמצאה זיו היא חרפושית כנענית מתקופת הברונזה התיכונה. לדבריה, "חרפושיות שימשו בתקופה זו כחותמות וכקמיעות, והן נמצאו בקברים, במבנים ציבוריים ובבתים פרטיים. לעיתים, מופיעים עליהן סמלים ומסרים, המשקפים אמונות דתיות או מעמד חברתי".

חותם מתל עזקה. יוצג בתערוכה מיוחדת,צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

חותמות החרפושית הם חפצים קטנטנים ומעוטרים, שמקורם במצרים העתיקה ושעוצבו בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית נגזר מהפועל "להיווצר", או "להיברא", משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.

זירת הקרב המפורסמת

החרפושית שזיו מצאה התגלתה למרגלות תל עזקה - תל ארכיאולוגי חשוב בשפלה. בתל זה התגלו עדויות לתרבויות רבות שהתחלפו לאורך ההיסטוריה. בין השאר, חשפו חפירות שניהלו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ממצאים מימי ממלכת יהודה, בהם חומות עירוניות, מתקנים חקלאיים ועוד. תל עזקה נודע גם כזירת הקרב המקראי בין דוד וגלית.

גב החותם מתל עזקה - עוצב בצורת חיפושית זבל,צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות

"אנחנו חופרים כאן כבר כמעט 15 שנה, ומהחפירות עולה שבתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, פעלה בתל עזקה אחת הערים החשובות ביותר בשפלה", אומר פרופ' עודד ליפשיץ, מנהל החפירה הארכיאולוגית בתל מטעם אוניברסיטת ת"א, שהגיע לפגוש את זיו ואחיותיה בתל. "החרפושית שמצאה זיו מצטרפת לרשימה ארוכה של ממצאים מצריים וכנעניים שהתגלו כאן, אשר מעידים על הקשרים ההדוקים וההשפעות התרבותיות בין כנען למצרים".

חיבור לעבר העתיק

לדברי שר המורשת, עמיחי אליהו, "החותם שמצאה זיו הקטנה במהלך טיול משפחתי בתל עזקה, מחבר אותנו לסיפור גדול, של התרבויות הקדומות שחיו בארץ הזאת לפני אלפי שנים. החרפושית שמצאה זיו מזכירה לנו, שבארץ ישראל, גם ילדים יכולים להיות חלק בגילוי ההיסטוריה".

תל עזקה (ארכיון). נודע כזירת הקרב המקראי בין דוד וגלית,צילום: ליאור מזרחי

"זיו ראויה לשבח על שמסרה את הממצא לאוצרות המדינה", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "בזכותה, כולם יוכלו לראות אותו וליהנות ממנו. לכבוד חג הפסח, נציג את החותם בתערוכה מיוחדת שהקימה רשות העתיקות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים, לצד ממצאים נוספים מימי מצריים וכנען. בסיורים שלנו נציג לראשונה פריטים מרשימים, ובהם חותמות של פרעונים, פסלים מצריים, כלי פולחן, ועדויות להשפעה התרבותית המצרית בארץ ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו