"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הכסף הקטן" של המכבים: התגלית המפתיעה בחג החנוכה

בצירוף מקרים מרגש, במהלך החג התגלה בבקעת הירדן ממצא ארכיאולוגי מעניין במיוחד: מטמון מטבעות עתיקים של מלך החשמונאי אלכסנדר ינאי • "האתר הוא ככל הנראה תחנת דרכים, הכוללת מקווה טהרה, בריכת אגירה ומבנים נוספים", מספר ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה

,עודכן
0השמעה
המטבעות של אלכסנדר ינאי שהתגלו בבקעת הירדן. צילום: ד"ר שי בר,המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה

בצירוף מקרים מרגש, במהלך חג החנוכה, התגלה ביום שישי האחרון בבקעת הירדן ממצא ארכיאולוגי מעניין במיוחד: מטמון מטבעות עתיקים שנטבעו על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שעמד בראש הממלכה החשמונאית בין השנים 104–76 לפנה"ס.

המלך ינאי היה בנו של יהוחנן הורקנוס, נכדו של שמעון החשמונאי (אחיו של יהודה המכבי) ונינו של מתתיהו, שהרים את נס המרד נגד אנטיוכוס "אפיפנס" הרביעי והאימפריה הסלאוקית. אותו מרד, שפרץ בשנת 167 לפנה"ס, הוביל לטיהור בית המקדש – ולחג החנוכה המציין אירועים אלה. בסופו של דבר, הובילו אירועי המרד להקמת הממלכה היהודית שבראשה עמדה משפחת חשמונאי. ממטבעות שהתגלו בעבר, וגם הפעם, ידוע לנו ששמו העברי היה יהונתן – וקיצורו, ינאי (או בכתיב אחר, "יניי").

תגלית נדירה. מטמון המטבעות,צילום: ד"ר שי בר,המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה

החפירות הארכיאולוגיות בבקעת הירדן נערכות בחסות אוניברסיטת חיפה ובהובלת ד"ר שי בר מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטה, ד"ר יואב פרחי וד"ר מיכאל אזבנד. "האתר שבו התגלה המטמון הוא, ככל הנראה, תחנת דרכים, שלא הייתה מוכרת במחקר עד כה, הכוללת מקווה טהרה, בריכת אגירה ומבנים נוספים, על גדות העמק של נחל תרצה, בדרך הראשית העולה אל מבצר הסרטבא (אלכסנדריון), אשר נבנה על ידי המלך ינאי", אמר ד"ר בר.

מקום מציאתו של מטמון המטבעות,צילום: ד"ר שי בר,המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה

לדברי ד"ר יואב פרחי, אוצר ביתן קדמן למטבעות במוזיאון ארץ ישראל, נראה במבט ראשון שכל המטבעות במטמון נעשו מאותה תבנית. בצד האחד של התבנית, כוכב בן שמונה קרניים וסביבו הכתובת: "המלך אלכסנדר שנת כה" בארמית. בצידה השני מופיע עוגן וסביבו ביוונית "[מטבע] של המלך אלכסנדר". תבנית זו מתוארכת לשנת 80/79 לפסה"נ. במחקר ידועים רק מטמונים ספורים של אלכסנדר ינאי ונדירים במיוחד כאלה המתגלים בחפירות ארכיאולוגיות מסודרות. מטמון זה הוא גם אחד הגדולים מסוגו שהתגלו בארץ ישראל.

"כל הסטודנטים והחופרים המתנדבים בחפירה התרגשו מאוד למצוא מטמון חשמונאי כזה, ועוד במהלך חג החנוכה, והדבר הוסיף עבורם משמעות מיוחדת לחג, לרבות בימים הקשים העוברים על עמנו בעת הנוכחית. אני מקווה שהמקום יהפוך לאתר קולט קהל, ויתווסף לאתרי הארכאולוגיה והמורשת של ארצנו", אמר ד"ר בר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר