מסכת אבן נדירה במיוחד התגלתה לאחרונה בהר חברון ותוצג לראשונה בפני הקהל במוזיאון ישראל.

המסכה, שהתגלתה על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, נמצאה ליד היישוב פני חבר ושייכת לקבוצה קטנה ונדירה של 16 מסכות האבן הקדומות בעולם. כולן - וזו האחרונה בהן שנחשפה - נתגלו בהר חברון, במדבר יהודה ובעבר הירדן, שטח מצומצם המעיד ככל הנראה על מערכת אמונות ופולחן משותפת לתושבי האזור.

המסכה, שעשויה אבן גיר דולומיטית ושתוארכה לתקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב', במאה ה־8 לפני הספירה, בולטת בעיצובה המוקפד, בדגש על חורי עיניים גדולים ופה. שיניה עשויות בחריטה, עיצוב שמרמז על כך שיוצריה ביקשו לשוות לה מראה של גולגולת אדם. למסכה ארבעה חורי קשירה שנועדו לייצובה על פנים או על עמוד במהלך טקס, והיא ייצגה ככל הנראה אב קדמון או ישות קמאית שהיתה רבת חשיבות לתושבי המקום.

למסכה ארבעה חורי קשירה שנועדו לייצובה על פנים או על עמוד במהלך טקס

במקביל, מוזיאון ישראל יציג לראשונה לקהל הרחב חלק מתוך עיטור קיר שהתגלה באתר קבר דוד בהר ציון בירושלים. לפי המקורות והמסורת היהודית, מדובר במבנה שבתוכו נקבר דוד המלך.

שברי האריחים המעוטרים ב"ארבעת הפרחים" - ציפורן, צבעוני, יקינטון ועלי סאז - מוטיב האופייני לסגנון העות'מאני האימפריאלי ומזוהה עם תעשיית האריחים המזוגגים באיזניק, יוצגו במסגרת "כלים שלובים" - תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, המחברת בין אמנות ישראלית לארכיאולוגיה ולתרבויות פרהיסטוריות וכוללת מוצגים ארכיאולוגיים נדירים הנחשפים לראשונה.

במתכונות שונות עיטר המוטיב שמופיע על גבי האריחים מבנים גדולים, כתבי קודש, מערכות לבוש וחפצי נוי, ולצד איכותו העיטורית נודעת לו משמעות הן כסמל שלטון והן כבעל מהות רוחנית דתית.