זמן מסך זה רע? בחודשים האחרונים ישנו גל של מדינות שמגבילות את השימוש של בני נוער ברשתות חברתיות, כשהאחרונות הן בריטניה וקנדה. אלו הצטרפו לאוסטרליה שהתחילה עם ההגבלות כבר לפני חצי שנה, ורק השבוע הודיעה שתכפיל את הקנס על חברות טק שלא אוכפות את החוק. הדיון הציבורי בישראל בנושא קיים, אך בעוצמה נמוכה משמעותית ממדינות המערב.
לאחרונה הודיע שר האוצר יואב קיש על הגבלות בשימוש בטלפונים חכמים בשטח בית הספר, מה שמהווה סנונית ראשונה של הגבלות גם כאן אצלינו.
על פי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי, שבחן את הרגלי השימוש של בני נוער ברשתות חברתיות במהלך הרבעון השלישי של שנת 2025 - 62% מבני הנוער דיווחו על שימוש יומיומי באינסטגרם, 56% השתמשו באופן יומיומי בטיקטוק ו-45% צפו באופן יומיומי בתכנים ביוטיוב. בסקר שנעשה בינואר האחרון עבור "היום", כ-65% מההורים ניסו צורה כזו או אחרת להגביל את השימוש של ילדיהם בטלפונים החכמים וברשתות החברתיות, מתוכם 58% דיווחו על כישלון מוחלט.
אלא שהמומחים טוענים שלא בהכרח נכון להגביל את שעות המסך, אלא דווקא להצליח למנף את השימוש של בני נוער בטלפון החכם על מנת לייצר להם ערך אמיתי שיתרום להם בחיי היום יום ויגביר את היצירתיות שלהם.
ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה והמנהל הרפואי של MindMe, מרכז רב תחומי לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, אומר ל"היום" כי "אי אפשר לנהל את המאבק במסכים רק דרך איסורים, איסור רק יפתח פתח ליצירתיות חדשה של 'בריחה'. השאלה החשובה היא לא רק כמה זמן הילד נמצא מול המסך, אלא מה הוא עושה שם".
לדברי ד"ר וולקוב, "העולם החברתי הדיגיטלי נראה זר, אבל כדאי להיות מספיק צנועים כדי לשאול האם מתפתחת שם שפה חברתית חדשה, שהילדים מבינים טוב מאיתנו, ואולי אפילו נוכל ללמוד מהם. דווקא מתוך סקרנות אפשר להבין טוב יותר את עולמו של הילד, לבנות אמון, ולזהות מוקדם דפוסים ושינויים במצבו הנפשי. הורה שמכיר את העולם של ילדיו יופתע פחות כשהם במצוקה, ויוכל להיות שם בשבילם בזמן על מנת להקדים תרופה למכה".
האפליקציות של חברת Simply הישראלית הן דוגמא מעניינת לכלים שדווקא מפתחים את היצירתיות של הילדים ובני הנוער. החברה פועלת משנת 2017 כשעשרות מיליונים משתמשים באפליקציות שלה מדי חודש.
החברה מציעה מגוון של אפליקציות ללימוד מוסיקה - פסנתר, גיטרה, שירה - ולאחרונה השיקו אפליקציה חדשה, שמלמדת ציור. האפליקציות השונות מלמדות את הילדים את הבסיס בכלי הנגינה שבו בחרו יחד עם בסיס תיאורטי מוסיקלי, ומלווה אותם עד לרמה שהם מנגנים שירים שלמים.
"חופשת הקיץ היא תקופה מצוינת לעודד יצירתיות בקרב בני נוער בתחומים כגון מוזיקה וציור", מסביר ד"ר עמיר גפן, חוקר ומרצה לבינה מלאכותית ולמוגנות רשת בקריה האקדמית אונו. "יישומי בינה מלאכותית יכולים לפתוח בפניהם עולמות חדשים של ביטוי אישי, לעורר השראה ולחזק מיומנויות שילוו אותם בעתיד, בעולם עבודה שבו יצירתיות ומקוריות הופכות ליתרון מבוקש לצד השליטה בבינה מלאכותית".
ד"ר גפן אומר כי "בשימוש נכון הבינה אינה מחליפה את היוצר ואינה פוגעת ביצירתיות שלו אלא מעצימה ומרחיבה את יכולותיו, ומשאירה אותו במרכז התהליך היצירתי. עם זאת, הדברים צריכים להיעשות במידה, מתוך חשיבה ביקורתית, אחריות ושמירה על כללי אתיקה ומוגנות".
האפליקציות של Simply מבוססות על מסלולי לימוד מותאמים אישית, משוב בזמן אמת ותרגול הדרגתי, במטרה לאפשר לכל משתמש - גם ללא רקע קודם - לרכוש מיומנות חדשה באופן עצמאי. בכך, הן מציעות חלופה לזמן מסך פסיבי, ומעודדות למידה פעילה, יצירתיות והתמדה באמצעות המכשיר שנמצא ממילא בידיהם של בני הנוער.
הדיון סביב השימוש של ילדים ובני נוער בטלפונים חכמים וברשתות חברתיות צפוי רק להתעצם בשנים הקרובות, ככל שמדינות נוספות יאמצו רגולציה והגבלות. אולם לצד השאלה כמה זמן הם מבלים מול המסך, גוברת ההבנה כי חשוב לא פחות לשאול כיצד הם מנצלים אותו. יותר ויותר אנשי חינוך, חוקרים ומומחים טוענים כי במקום להתייחס לטלפון החכם כאויב, נכון לראות בו כלי שניתן לרתום ללמידה, ליצירה ולפיתוח מיומנויות חדשות.
האתגר האמיתי, כך נראה, אינו רק לצמצם את זמן המסך - אלא להפוך אותו למשמעותי יותר עבור הדור הצעיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו