"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התנין שפגש את היטלר הלך לעולמו

התנין סאטורן זכה להתייחסות מצד הצורר כשביקר בגן החיות בברלין • 75 שנים לאחר שנלקח כשלל ע"י הרוסים, הוא מת בגן החיות של מוסקבה

,עודכן
האליגטור שבתאי לא מבין על מה כל המהומה // צילום מתוך פייסבוק

התנין "סאטורן" היה אחד הזוחלים הוויתיקים ביבשת אירופה ואף זכה לכבוד המפוקפק לפגוש את אדולף היטלר, שלי טגרמניה הנאצית. סביב התנין האומלל, שחווה בזמן אמת את סיבלותיה של אירופה במאה העשרים, נקשרו מיתוסים רבים ויש אף שכינו אותו "חיית המחמד של היטלר".

פרק נוסףבהיסטוריה של מלחמת העולם השנייההסתיים השבוע, כשבגן החיות של מוסקבה מת בגיל 84 האליגטור סאטורן, שהיה אחת מחיות המחמד האהובות על ידי הצורר הגרמני אדולף היטלר. בשנת 1936, נלכד סאטורן (שבתאי בעברית) הצעיר בנהר המיסיסיפי בארצות הברית, והועבר כמתנה לגן החיות בברלין.

האליגטור הגדולהיה כוכב בגן החיות של ברלין ותפס גם את תשומת הלב של היטלר, שעל פי דיווחים מסויימים הביע התעניינות בזוחל העצום. כך סיפר בעבר הסופר הרוסי בוריס אקונין, וכך היה מקובל לחשוב בגרמניה של אותן שנים. גם הווטרינר של גן החיות הרוסי דמיטרי וסיילב, ציין כי "הוא היה ידוע כחיית המחמד של היטלר וגם ברוסיה הוא היה מוכר בתואר הזה במשך שנים".

הזוחל חי בשלווה בגן החיות שלו עד 1943, אז החלו ההפצצות הכבדות של בנות הברית על ברלין. מאז ועד סוף המלחמה בשנת 1946 לא היה ברור מה עלה בגורלו של סטורן, אבל מסתבר כי בכיר נאצי לקח את התנין למרתף שלו, שם הוא חי במחשכים עד סוף המלחמה, כשהוא ככל הנראה מסתתר מההפצצות בתעלות הביוב.

מי שמצאו אותו היו לוחמים בריטים שהכירו את התנין והייחוס שלו. הלוחמים העבירו את הזוחל הגדול לרוסים ששיכנו אותו במוסקבה כשלל מלחמה. מעניין לציין כי לתנין היה טראומה של ממש מפיצוצים ובשנות ה-90, כשטנקים רוסיים ירו על בניין הפרלמנט הרוסי בעת המאבקים וניסיונות ההפיכה אחרי קריסת ברית המועצות, התנין הגיב בעצבנות לרעש ואף בכה.

בסופו של דבר התנין שרד עד ליום הניצחון ה-75 על גרמניה הנאצית והיה לחייה הזקנה ביותר של גן החיות המוסקבאי. בדרך התנין שרד כמה וכמה תאונות בהן נפילת לוח בטון בבריכה בה הוא היה חי וכן ניסיון פגיעה בו מצד מבקר בגן שהשליך עליו לבנה. האבן פגעה בתנין, אך הוא טופל וחזר לפעילות.

בשנות ה-90 סאטורן הפסיק לאכול למספר חודשים אחרי שמקום החיים שלו שודרג. התנין ככל הנראה התקשה להסתגל לסביבתו החדשה, והביע מחאה דרך צום שנמשך ארבעה חודשים, עד שהתרצה והסכים לחזור לחיים רגילים בביתו החדש. מציאות דומה קרתה גם בשנת 2010, וגם אז המטפלים היו צריכים לשכנע את התנין הזקן לאכול שוב. כעת, כאמור, מת התנין המפורסם בשיבה טובה, כשהוא סוגר עוד חלון היסטורי הקשור למלחמת העולם השנייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר