ריחוק חברתי? העטלפים עשו את זה קודם

בזמן שכולנו נאלצנו להתרגל לחיים תחת ריחוק חברתי, כחלק מהמאמצים לבלימת מגפת הקורונה, מתברר כיהעטלפים- בעלי החיים ששמם נקשר עם הנגיף- נוהגים לשמור על מרחק פיזי בתוך להקותיהם בזמן מחלה.

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Behavioral Ecology בחנו החוקרים אילו פעולות מבצעים עטלפים מזן הערפד המצוי (Desmodus rotundus) שמשפיעות על קצב ההתפשטות של נגיפים ביניהם.

במסגרת הניסנוי, החוקרים עקבו אחר מושבה טבעית של עטלפים בעץ חלול באתר הארכיאולוגי למנאי (Lamanai) שבבליז. ל-16 מהעטלפים הבוגרים הוזרקו ליפופוליסכרידים, שהם תרכובות אורגניות אשר מערכות החיסון של בעלי חיים מגיבות אליהן. במקרה זה, התרכובת גרמה לעטלפים לחוות תסמינים שמאפיינים מחלה. במקביל, נבחנה קבוצה של 15 עטלפים בוגרים שקיבלו זריקת פלצבו.

לאחר ההזרקה, הושבו העטלפים למושבותיהם והוצמדו לגבם חיישנים במשקל 1.8 גרמים, שעקבו במשך שלושה ימים אחר המפגשים ביניהם.

ב"זווית", סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שהציגה את המחקר, עדכנו כי העטלפים ה"חולים" התרועעו בממוצע עם ארבעה פרטים פחות, כאשר כל מפגש ארך בממוצע כחצי שעה פחות מאלה של העטלפים ה"בריאים". עוד נמצא שהעטלפים במושבה שקיבלו זריקת פלצבו שהו פחות בסמיכות לעטלפים ה"חולים". כעבור יומיים, עם היעלמות הדרגתית של תסמיני המחלה, החלו העטלפים לשוב להתנהלות שגרתית.

פרופ' ג'רלד קרטר, אחד מהחוקרים ומומחה לאבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה של אורגניזמים מאוניברסיטת אוהיו סטייט, אמר: "סביר להניח שההשפעות שהצגנו במחקר נפוצות גם אצל בעלי חיים רבים אחרים".

ד"ר זהר ברנט-יצחקי, חוקר בריאות וסביבה במשרד הבריאות וחבר סגל בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין, התייחס לפעולות שננקטות בקרב בני האדם לצורך מיגור המגפה, על רקע ממצאי המחקר. "אפשר לומר באופן ברור שהקפדה מלאה על כללי הריחוק החברתי, על היגיינה ועל עטיית מסכות היא פתרון מצוין להתמודדות עם התפשטות המגפה, כי מוכח שהנגיף עובר על ידי מגע בין אנשים", אמר ד"ר ברנט-יצחקי. "בנוסף, ה'ניסוי החברתי' שאליו נכנסנו בשנה האחרונה הדגים ששמירה על ריחוק חברתי רלוונטית גם להתמודדות עם נגיפים נוספים שמועברים בדרכים דומות – כמו השפעת, שבה ראינו ירידה משמעותית בתחלואת החורף".