אחד הדברים המעניינים אצל יונקים הוא שלא רק החלב משותף להם, אלא גם הדרך שבה הגורים מגיעים אליו. אצל רוב היונקים החלב יוצא דרך פטמות, אבל מספר הפטמות, המיקום שלהן והצורה שבה הגורים יונקים משתנים מאוד מבעל חיים אחד למשנהו.
אצל בני אדם, כמו אצל רוב הקופים, יש שתי פטמות, משום שעל פי רוב נולד רק גור אחד בכל לידה או המלטה. לבעלי חיים שממליטים שֶׁגֶר של מספר גורים, כמו כלבות, חתולות, חזירות או עכברות, יש הרבה כמה זוגות של פטמות שמסודרות בשתי שורות לאורך הבטן.
הכירו את השיאנית: הטֶנְרֶקִית ממדגסקר
זה לא מקרי, ככל שנולדים יותר גורים בהמלטה, כך יש צורך ביותר “עמדות הנקה” זמינות, כדי שכמה שיותר גורים ישרדו ויגיעו לעצמאות. שיאנית הפטמות היא הטֶנְרֶקִית ממדגסקר שיכולות להיות לה עד 29 פטמות על בטנה והיא ממליטה שגרים עצומים של 30 גורים.
אצל פרות, עיזים וכבשים הפטמות נמצאות בעטין. לפרות לעומת זאת יש ארבע בלוטות חלב בכל עטין וארבע פטמות. העטין הוא בעצם שק שמכיל בתוכו רקמה בלוטית שמייצרת חלב וצינורות המובילים את החלב אל הפטמה.
הוא מאפשר לעגל או לטלה, לינוק בעמידה סמוך לאימו. אצל כבשות, עיזות וסוסות יש על העטין שתי פטמות בלבד. גם לפילות יש שתי פטמות אבל אצלן הן נמצאות בין הרגליים הקדמיות, באזור החזה. הפילון הצעיר יונק בעזרת פיו ולא בעזרת החדק. המצאות הפטמות הרגליים הקדמיות מאפשרות לאמא פילה להשגיח טוב יותר על הגור היונק וגם להגיע אליו בעזרת החדק שלה.
גם אצל יונקים ימיים יש התאמות מיוחדות. אצל ליווייתנים ודולפינים הפטמות אינן בולטות כל הזמן החוצה, אלא נמצאות בתוך קפלים בגוף.
הגור נצמד לאזור המתאים, והאם למעשה “מזריקה” או משחררת אליו חלב עשיר ושומני במיוחד. חלב של ליוויתנים הוא עשיר במיוחד ומכיל עד 50% שומן. הגור הצעיר צריך לגדול במהרה ולפתח לעצמו שכבת שומן מובודדת. למעשה אמא ליוויתנית מייצרת עבור הגור שלה 200 ליטרים של חלב ביום.
יש גם יוצאי דופן מרתקים
אצל יונקי הביב האוסטרלים כמו הברווזן והקיפודן הנמלים, שהם יונקים אבל מטילים ביצים, לנקבות אין פטמות כלל. הן מייצרות חלב, אבל הוא מופרש דרך בלוטות חלב שנמצאות על פני העור ונאסף על פני הפרווה או בתוך שקעים קטנים, והגורים מלקקים אותו משם.
בגלל ששיטת ההזנה הזו פחות הגיינית מאשר יניקה ישירות מפטמה, החלב שלהם מכיל חלבונים שהורגים חיידקים שמגינים על הגורים מזיהומים ומחלות.
אם אנחנו כבר באוסטרליה, אז אי אפשר שלא להזכיר את הקנגורו שהוא כמובן יונק כיס. הגור של הקנגורו האדום, כמו שאר מיני הקנגורו נולד בגודל של 2.5 ס"מ ובמצב עוברי לגמרי אחרי היריון קצרצר וזוחל אל הכיס של אימו.
שם הוא מוצא אחת מארבע פטמות ומתחיל לינוק. אבל שלא כמו גורים אחרים שיונקים קצת בכל פעם, ברגע שגור הקנגורו מכניס את הפטמה לפיו היא מתנפחת בפיו והוא לא יכול להוציאה למשך 70 יום. הוא ינק בסך הכל שנה ובגיל חצי שנה כבר יתחיל לצאת מהכיס לפעמים ולחזור אליו. עוד בתוך השנה כבר נולד לו אח קטן שנצמד לפטמה בכיס של אימו. מה שמדהים הוא שכל פטמה מייצרת חלב בהרכב אחר שמתאים לגילו של הגור היונק ממנה.
בסופו של דבר, הפטמות הן לא איבר אנטומי שולי. הן חלק ממערכת שלמה שהתפתחה כדי לאפשר לגור לקבל מזון מדויק, חם, זמין ומותאם בדיוק לשלב החיים הראשון שלו. החלב מחבר בין האם לגור, אבל גם מספר הפטמות, המיקום שלהן והדרך שבה הגורים יונקים מספרים לנו הרבה על אורח החיים של כל מין: כמה גורים נולדים, איך הם נעים, איפה הם חיים, וגם כמה זמן הם תלויים באימם.
סיכום אנטומי: מערכות ההנקה והפטמות בעולם החי
| בעל חיים | מספר פטמות | מיקום אנטומי | מאפיין ייחודי |
|---|---|---|---|
| בני אדם וקופים | 2 | אזור החזה | מותאם ללידת גור יחיד (מאפשר אחיזה קרובה). |
| כלבים, חתולים וחזירים | מספר זוגות | לאורך הבטן | מסודרות בשתי שורות להתאמה להנקה של שגר רב גורים. |
| טנרק ממדגסקר | עד 29 | לאורך הבטן | שיאנית עולם החי, מותאמת לשגרים עצומים של עד 30 גורים. |
| פרה | 4 | עטין אחורי | 4 בלוטות נפרדות, מבנה המאפשר הנקה נוחה בעמידה. |
| פילה | 2 | בין הרגליים הקדמיות | מיקום קדמי המאפשר קשר עין והגעה קלה של החדק אל הגור. |
| לווייתן ודולפין | 2 | חבויות בקפלי עור | האם מזריקה אקטיבית חלב מרוכז המכיל 50% שומן כדי למנוע את התמוססותו במים. |
| ברווזן וקיפודן | 0 | על פני העור | אין פטמות; החלב מופרש ישירות אל העור והגורים מלקקים חלב אנטי-בקטריאלי מהפרווה. |
| קנגורו | 4 | בתוך הכיס | הפטמות מתנפחות בפי הגור ומקבעות אותו. האם מייצרת הרכב חלב שונה לכל פטמה בו-זמנית בהתאם לגיל הגור. |

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)