"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אינטליגנציה קולקטיבית: כך קופי עכביש חולקים ידע על מזון
מחקר בן שבע שנים מגלה שהקופים עוברים בין תת-קבוצות המשתנות תדיר ומשתפים מידע על מיקום וזמן בשלות של פירות - מערכת שהחוקרים מתארים כרשת תקשורת פנימית
קוף עכביש לבן-לחיים מלקק ארטיק בגן חיות בריו דה ז'נרו בברזיל, החודש. צילום: AP

אינטליגנציה קולקטיבית: כך קופי עכביש חולקים ידע על מזון

מחקר בן שבע שנים מגלה שהקופים עוברים בין תת-קבוצות המשתנות תדיר ומשתפים מידע על מיקום וזמן בשלות של פירות - מערכת שהחוקרים מתארים כרשת תקשורת פנימית

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר שפורסם בכתב העת המדעי npj Complexity מצא שקופי עכביש עוברים בין קבוצות המשתנות ללא הרף כדי להפיץ מידע על המיקום והזמן שבו הפירות בשלים. במשך שבע שנים, חוקרים מאוניברסיטאות בבריטניה ובמקסיקו עקבו אחר הפרימטים בחצי האי יוקטן במקסיקו, ותיעדו מאות שילובים של תת-קבוצות, שכל אחת מהן כללה לפחות שלושה פרטים.

הצוות הבחין בזרימה כמעט רציפה שלקופיםבין חבורות זמניות, כאשר חלק מהחיות החליפו חברים מספר פעמים ביום. הדפוס יצר מה שהחוקרים תיארו כרשת תקשורת פנימית: תת-קבוצה אחת גילתה לעתים קרובות את מיקום עץ הפרי, בעוד אחרת קבעה את מועד שיא הבשלות, והידע התמזג כאשר החיות נפגשו שוב.

האנליסטים קידדו כל פיצול ואיחוד והשוו אותם ללוחות השנה של מיני העצים הדומיננטיים. תחלופת תת-הקבוצות עלתה בימים שלפני תקופות הפריחה הטובות ביותר, מה שמעיד על כך שהקופים צפו את המשאבים והגבירו את האינטראקציה החברתית כדי להפיץ את המידע במהירות.

"על ידי שינוי תת-הקבוצות באופן מתמיד, קופים שמכירים חלקים שונים של היער יכולים לחלוק מידע על זמינות הפירות, ובכך למקסם את הכיסוי הקולקטיבי של הקבוצה על מקומות האכילה", אמר מתיו סילק, אקולוג מאוניברסיטת אדינבורו, לפי "הגרדיאן".הוא הוסיף כי ההתנהגות אינה אקראית אלא "מערכת חכמה של חילופי מידע פנימי על מיקומם של עצי הפרי הטובים ביותר ביער".

מכיוון שהמין תלוי כמעט לחלוטין בפירות בשלים, ידע מדויק על המיקום והעיתוי הוא קריטי. על ידי התפצלות לקבוצות קטנות של מחפשי מזון המסתובבות בכיוונים שונים ומתאחדות מחדש מאוחר יותר, הקהילה נמנעה מהלחץ שהיה נוצר אילו כל הלהקה הייתה מתכנסת סביב משאב אחד, תוך ניצול חלון הזדמנויות קצר של שפע.

המחברים אמרו כי האסטרטגיה היא דוגמה משכנעת לאינטליגנציה קולקטיבית הפועלת בתנאים טבעיים, וציינו כי כוריאוגרפיה חברתית כזו עשויה לשפוך אור על האופן שבו התפתחו שיתוף הפעולה וקוגניציה אצל פרימטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...