"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם בלי מוח, מדוזות עושות שנ"צ - מה זה אומר עלינו?

חוקרים באוניברסיטת בר-אילן גילו שמדוזות במפרץ אילת ישנות שמונה שעות ביום, כולל מנוחה בצהריים • "מקור השינה הוא עתיק ביותר, ואולי אף קדם להפרדת בני האדם ממחלקת המדוזות לפני כמיליארד שנה"

,עודכן
0השמעה
מדוזות (אילוסטרציה). צילום: Gettyimages

מאמר בכתב העתNatureמאת חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן דיווח כימדוזותהפוכות מסוג Cassiopea andromeda (מדוזה הפוכה-מטמיעה) ושושנות ים מסוג Nematostella vectensis מבלות כשליש מכל יום במצב שהתאים לסימני ההתנהגות של שינה. הצוות אסף את המדוזות במפרץ אילת וגידל את שושנת הים במעבדה, ואז עקב אחר קצב הפעימות, התגובות לאור ולרטט, והנזק לדנ"א העצבי תחת מחזורי אור-חושך מבוקרים.

"למרות היעדר מוח או מערכת עצבים מרכזית, אורגניזמים אלה ישנים כשליש מהיום", כתבו החוקרים. הם הגדירו שינה על פי שקט, היכולת להתעורר במהירות וסף עוררות מוגבר. עבור המדוזה, השינה החלה כאשר כיווצי הגוף הפעמוני שלה ירדו מתחת ל-37 פעימות בדקה למשך יותר משלוש דקות.

המדוזה ההפוכה-מטמיעה ישנה בממוצע שמונה שעות בכל 24 שעות, כולל מנוחה בצהריים. קצב הפעימות שלה נע סביב 36.4 לדקה באור יום מדומה והאט ל-31.9 בלילה; בעלי החיים ישנו 63.7 אחוז מהלילה ו-45.3 אחוז מהיום. שושנת הים נמטוסטלה הראתה לוח זמנים דומה, עם המנוחה העמוקה ביותר ממש לפני אור היום.

כאשר זרמים עדינים השאירו את המדוזות ערות במהלך הלילה, הן ישנו זמן רב יותר ביום שלמחרת, מה שמעיד על דחף שינה הומאוסטטי (מנגנון פיצוי על חוסר שינה). נזק לדנ"א העצבי הצטבר במהלך הערנות ופחת במהלך המנוחה. נזק נוסף שנגרם על ידי לחץ סביבתי האריך את זמן השינה, בעוד מלטונין האריך את משך השינה והפחית את הנזק לדנ"א, מה שמרמז על מערכת הורמונלית הדומה לזו של בני האדם.

"מקור השינה הוא עתיק ביותר, ואולי אף קדם להפרדת בני האדם ממחלקת המדוזות לפני כמיליארד שנה", סיכמו החוקרים, והוסיפו כי תפקידה העיקרי של השינה הוא תחזוקת התאים ולא למידה או זיכרון. תגובה איטית של המדוזה להבזקי אור פתאומיים במהלך הלילה הדגימה את הפגיעות שהופכת את השינה לחידה אבולוציונית. גם רשת העצבים הפשוטה שלה נזקקה לזמן מנוחה כדי לתקן נזקים בדנ"א הקשורים לערות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר