"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה גחליליות מתקשות למצוא זוגיות בישראל? על זיהום אור ונס חנוכה

בניגוד לבני האדם, בעלי חיים מאירים יוצרים אור ביעילות כמעט מושלמת, ללא בזבוז חום • חנוכה הוא זמן טוב לשאול: איזה אור אנחנו מדליקים סביבנו - ומה המחיר הסביבתי שלו?

,עודכן
0השמעה
גחלילית. משתמשת בדפוסי הבהוב מדויקים. צילום: Getty Images

חנוכההוא חג של אור, אך מעבר לסיפור ההיסטורי ולסמליות, הוא גם הזדמנות לעצור ולשאול שאלות עכשוויות: איזה אור אנחנו מדליקים סביבנו, כמה הוא יעיל - ומה המחיר הסביבתי שלו. במציאות שבה ערים מוארות כמעט ללא הפסקה, הטבע מציע מודל אחר לגמרי: אור מדויק, חסכוני ותכליתי.

בטבע, האור נוצר בתהליך הקרוי ביולומינציה - תגובה כימית בין חומר בשם לוציפרין לאנזים לוציפראז, בנוכחות חמצן. התוצאה היא אור "קר", כמעט ללא פליטת חום. מבחינה אנרגטית, מדובר ביעילות מרשימה: כמעט כל האנרגיה הכימית מומרת לאור. זהו ניגוד חד לתאורה המלאכותית שפיתח האדם לאורך השנים. מנורת הלהט של אדיסון, לדוגמה, הפכה לסמל הקדמה, אך בפועל רוב האנרגיה שהיא צורכת מתבזבזת כחום, ורק חלק קטן הופך לאור נראה.

אך העניין אינו רק טכנולוגי. האור בטבע אינו מיותר. גחליליות משתמשות בדפוסי הבהוב מדויקים כדי לתקשר ביניהן; לכל מין יש "שפה" ייחודית של קצב ועוצמה. דגי מעמקים מאירים כדי למשוך טרף, להסוות את עצמם או לאותת לבני מינם. האור משמש ככלי הישרדות, מערכת תקשורת, לא כקישוט. הוא מופיע בדיוק במקום ובזמן הנדרש ונעלם כשאינו נחוץ.

טוקיו, יפן. תאורת רחוב חזקה משפיעה על מערכות אקולוגיות שלמות,צילום: GettyImages

דווקא ההשוואה הזו מדגישה את הבעיה הסביבתית של התאורה האנושית: זיהום אור. תאורת רחוב חזקה, שלטי פרסום מוארים וערים שאינן מחשיכות גם בלילה, משפיעים לא רק על האדם אלא על מערכות אקולוגיות שלמות. מחקרים מראים כי גחליליות מתקשות למצוא בני זוג בסביבה מוארת מדי; צבי ים שזה עתה בקעו נמשכים לאורות עירוניים במקום לים; ציפורים נודדות סוטות ממסלולן בשל תאורה מלאכותית.

בישראל, שבה צפיפות עירונית גבוהה ואזורי טבע סמוכים למרכזי אוכלוסייה, המשמעות של זיהום אור מוחשית במיוחד. האור שאמור לספק ביטחון ונוחות, הופך לעיתים לגורם מפריע גם לאדם וגם לסביבה. לילה מואר מדי פוגע בשינה, מערפל את שמי הכוכבים, ומחליש את הקשר הבסיסי בין האדם למחזורי הטבע.

בחנוכה אנו מדליקים נרות לזכר נס, אך אולי יש כאן גם הזמנה לחשיבה מחודשת: לא כל חושך הוא אויב, ולא כל אור הוא בהכרח טוב. טכנולוגיות תאורה מתקדמות, כמו LED, כבר מתקרבות לעקרונות של "אור קר", אך הלקח העמוק יותר אינו טכני אלא ערכי שימוש מדוד, חכם ומכוון באור.

בעלי החיים המאירים מזכירים לנו שאפשר להאיר בלי לבזבז, בלי לפגוע, ובלי להשתלט על הלילה. אולי זהו נס חנוכה של ימינו: ללמוד מהטבע כיצד להדליק אור וגם מתי לכבות אותו.

הכותב הוא דיקן הפקולטה למדעים בסמינר הקיבוצים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר