"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מנתחים מידע, מקבלים החלטות: האם קופי האדם דומים לנו יותר משחשבנו?
מחקר חדש מגלה כי שימפנזים פועלים באופן רציונלי, ומתבססים על ראיות - ולא רק על אינסטינקט חייתי • החוקרים: "הם יודעים להעריך מידע ולחשב מסלול מחדש בדיוק כמו בני אדם"
שימפנזים (אילוסטרציה). צילום: ד"ר אלודי פריימן

מנתחים מידע, מקבלים החלטות: האם קופי האדם דומים לנו יותר משחשבנו?

מחקר חדש מגלה כי שימפנזים פועלים באופן רציונלי, ומתבססים על ראיות - ולא רק על אינסטינקט חייתי • החוקרים: "הם יודעים להעריך מידע ולחשב מסלול מחדש בדיוק כמו בני אדם"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לא מאבדים ריכוז ולא פועלים באופן אוטומטי:מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Science חושף כישימפנזיםמקבלים החלטות על בסיס חשיבה שכלית, באופן הדומה לדרך שבה בני אדם מסיקים מסקנות. על פי הממצאים, קופי האדם מסוגלים לנתח ראיות, להבחין אילו מהן איכותיות יותר ולקבל החלטות על סמך המידע המדויק והאמין ביותר שעומד לרשותם.

במסגרת המחקר הציגו החוקרים לשימפנזים שתי קופסאות, כאשר רק אחת מהן הכילה מזון. בתחילה, החוקרים נענעו את הקופסה או פתחו אותה כדי לחשוף את תכולתה. לאחר מכן, כאשר השימפנזים כבר ידעו היכן נמצא האוכל, החוקרים הוסיפו רמזים חזקים ומטעים. גם במצבים אלו, התברר כי הקופים ידעו "לחשב מסלול מחדש" ולפעול על פי המידע העדכני ביותר שקיבלו.

בהמשך בחנו החוקרים כיצד יתמודדו השימפנזים עם הטעיות שונות לגבי מיקומו של המזון. לדוגמה, הם הניחו בתוך קופסה, שבעבר זוהתה ככזו המכילה מזון, רק תמונה של אוכל - ולא אוכל אמיתי. למרות זאת, הקופים לא איבדו ריכוז ולא פעלו באופן אוטומטי. להפך: הם הצליחו להבין שעליהם להתעלם מהמידע הראשוני הרב שקיבלו ולבחון מחדש את הראיות שבידיהם.

דוברות הספארי

ד"ר אסתר הרמן מאוניברסיטת פורטסמות' הבריטית, ממובילות המחקר, אמרה: "הממצאים שלנו מגלים שבני אדם אינם היחידים שמקבלים החלטות רציונליות על סמך ראיות. שימפנזים - קרובי משפחתנו החיים הקרובים ביותר - גם הם שוקלים את עוצמתן ואיכותן של הראיות לפני קבלת החלטות".

פרופ' ג'וזף קאל מאוניברסיטת סנט אנדרוז, שותף נוסף למחקר שבו השתתפו גם אוניברסיטת אוטרכט שבהולנד ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הוסיף: "המחקר פותח דרך חדשה להבנת המנגנונים הפסיכולוגיים שמאחורי קבלת ההחלטות אצל שימפנזים. יחד עם מחקרים קודמים על משחקי מיקוח, הוא מחזק את התפיסה שלפיה שימפנזים הם מקבלי החלטות רציונליים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...