"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התגלו שיניים מחוץ ללסת אצל כרישי רפאים

מחקר חדש מגלה שמבנה מסתורי בראש הזכרים של כימרות אינו קישוט – אלא מערכת שיניים שהתפתחה מחוץ לחלל הפה

,עודכן
0השמעה
כריש רפאים (כימרה). צילום: ויקיפדיה

במחקר שהתפרסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences מצאו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת וושינגטון כי ה"טנאקולום" (Tenaculum) - מבנה סחוסי דמוי מוט בראשם של זכרים במשפחת הכימרות (המכונות גם "כרישי רפאים") - נושא שיניים אמיתיות, ולא קשקשים משונים כפי שסברו עד כה.

החוקרים בחנו את התפתחות המבנה אצל דגי כימרה קצרת חוטם מנוקדת, Hydrolagus colliei, באמצעות סריקות מיקרו-CT, היסטולוגיה ובדיקות ביטוי גנים. הם גילו שבמהלך ההתבגרות המינית מתפתחות בטנאקולום שורות שיניים בעלות חלל מוך ושכבות דנטין, בדיוק כפי שנמצא בלסתות של כרישים. השיניים הללו צומחות מתוך רקמת למינה דנטלית - אותו מנגנון התפתחותי שמוליד שיניים רגילות.

בניגוד לקשקשים דמויי שן של כרישים וחתולי־ים, שאינם נוצרים מלמינה דנטלית ואינם מוחלפים ברצף, השיניים שבטנאקולום מגלות מנגנון החלפה דמוי זה של שיניים אורליות. ממצא זה מצביע, לטענת החוקרים, על כך שמדובר בשיניים ברות השוואה לשיני הפה, שהתפתחו מחוץ ללסת, ולא בהסתעפות נפרדת של קשקשי עור.

החוקרים שילבו את ממצאיהם עם עדויות ממאובנים של כימרות קדומות, בהן Helodus simplex שחי לפני כ-315 מיליון שנה. מאובנים אלה מראים כי לטנאקולום הקדום היו מערכים צפופים של שיניים, הדומים לשיניים של כרישים. הדבר מצביע על כך שהשיניים החיצוניות הללו נובעות מהעברה של יכולת אודונטוגנית (יצירת שיניים) מן הלסת הקדומה אל אזור המצח.

לדברי החוקרים, ממצא זה מאתגר את ההנחות המקובלות שלפיהן שיניים מוגבלות לחלל הפה בלבד, ומראה כי יכולת יצירת שיניים הייתה נפוצה וגמישה הרבה יותר בשלבי האבולוציה המוקדמים של חולייתנים.

החוקרים מציינים כי תפקידו המדויק של הטנאקולום עדיין אינו ברור, אך תצפיות נדירות במנהגי רבייה מראות שזכרים משתמשים בו כדי לאחוז בסנפירי הנקבות במהלך ההזדווגות. כך או כך, הממצא מציב את כרישי הרפאים במרכז דיון חדש על גבולות היווצרות השיניים באבולוציה של בעלי חוליות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר