התגלו שיניים מחוץ ללסת אצל כרישי רפאים

במחקר שהתפרסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences מצאו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת וושינגטון כי ה"טנאקולום" (Tenaculum) - מבנה סחוסי דמוי מוט בראשם של זכרים במשפחת הכימרות (המכונות גם "כרישי רפאים") - נושא שיניים אמיתיות, ולא קשקשים משונים כפי שסברו עד כה.

החוקרים בחנו את התפתחות המבנה אצל דגי כימרה קצרת חוטם מנוקדת, Hydrolagus colliei, באמצעות סריקות מיקרו-CT, היסטולוגיה ובדיקות ביטוי גנים. הם גילו שבמהלך ההתבגרות המינית מתפתחות בטנאקולום שורות שיניים בעלות חלל מוך ושכבות דנטין, בדיוק כפי שנמצא בלסתות של כרישים. השיניים הללו צומחות מתוך רקמת למינה דנטלית - אותו מנגנון התפתחותי שמוליד שיניים רגילות.

בניגוד לקשקשים דמויי שן של כרישים וחתולי־ים, שאינם נוצרים מלמינה דנטלית ואינם מוחלפים ברצף, השיניים שבטנאקולום מגלות מנגנון החלפה דמוי זה של שיניים אורליות. ממצא זה מצביע, לטענת החוקרים, על כך שמדובר בשיניים ברות השוואה לשיני הפה, שהתפתחו מחוץ ללסת, ולא בהסתעפות נפרדת של קשקשי עור.

החוקרים שילבו את ממצאיהם עם עדויות ממאובנים של כימרות קדומות, בהן Helodus simplex שחי לפני כ-315 מיליון שנה. מאובנים אלה מראים כי לטנאקולום הקדום היו מערכים צפופים של שיניים, הדומים לשיניים של כרישים. הדבר מצביע על כך שהשיניים החיצוניות הללו נובעות מהעברה של יכולת אודונטוגנית (יצירת שיניים) מן הלסת הקדומה אל אזור המצח.

לדברי החוקרים, ממצא זה מאתגר את ההנחות המקובלות שלפיהן שיניים מוגבלות לחלל הפה בלבד, ומראה כי יכולת יצירת שיניים הייתה נפוצה וגמישה הרבה יותר בשלבי האבולוציה המוקדמים של חולייתנים.

החוקרים מציינים כי תפקידו המדויק של הטנאקולום עדיין אינו ברור, אך תצפיות נדירות במנהגי רבייה מראות שזכרים משתמשים בו כדי לאחוז בסנפירי הנקבות במהלך ההזדווגות. כך או כך, הממצא מציב את כרישי הרפאים במרכז דיון חדש על גבולות היווצרות השיניים באבולוציה של בעלי חוליות.