"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תופעה קסומה בחופי ישראל: דגים צעירים בסכנת הכחדה שוחים במים רדודים

עשרות מתנדבים השתתפו בסקר מדע אזרחי מיוחד של מעקב אחר גיטרנים צעירים • התופעה הייחודית מתרחשת רק בישראל בין אוגוסט לספטמבר • "מופתעים מכמות המשתתפים ומהעניין הרב", אומרים בעמותה שמרכזת את הסקר

,עודכן
0השמעה

עשרות מתנדבים השתתפו בסקר חופי על אחד הדגים המצויים בסכנת הכחדה: הגיטרנים // אקואושן

עשרות מתנדבים סייעו לאחרונה בביצוע מחקר על המצאותו של הגיטרן האטלנטי המצוי בסכנת הכחדה בים התיכון.

בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר מתרחשת תופעה קסומה בחופים שלנו: גיטרנים צעירים - דגי סחוס, שלא מזמן הגיחו לאוויר העולם, מתקרבים לחוף. הם מתמקמים סמוך לחוף עד שיגדלו ויתחזקו וימצאו את דרכם לאזורים עמוקים יותר בים התיכון.

גיטרן. מתמקמים סמוך לחוף עד שיגדלו ויתחזקו,צילום: אקואושן

במין הגיטרן האטלנטי, התופעה הייחודית של רביצה על קו החוף קיימת רק בארץ. עובדה זו הופכת את המחקר על דגים אלו בישראל לחשוב במיוחד להבנת המערכת האקולוגית הימית והחופית באזור.

הניטור הנוכחי על הגיטרנים האטלנטיים מתקיים במסגרת פרויקט "מדע אזרחי ימי וחופי" של עמותת אקואושן, בשותפות עם תחנת המחקר ע"ש מוריס קהאן. בעמותה מציינים כי מתנדבים רבים לוקחים בו חלק והופכים את השהות שלהם בחוף הים לחווייה משמעותית וערכית.

המתנדבים קיבלו הדרכה ייעודית לביצוע הסקר בחוף מעיין צבי שבמועצה אזורית חוף כרמל ובחוף ניצנים. המתנדבים למדו לזהות את הגיטרנים האטלנטיים המצויים לאורך קו שבירת הגלים. הליך הזיהוי ואיסוף הנתונים מתבצע בהליכה עצמית ורגועה על קו המים והנתונים הנאספים במהלך הניטורים משמשים למחקרים ולהבנה מעמיקה יותר של הגיטרנים.

"היינו מופתעים מכמות המשתתפים ומהעניין הרב שגילו", סיפרה עינת צוקרמן טל, מנהלת מחלקת מתנדבים וקשרי קהילה בעמותה. "מדהים לראות עוד ועוד אזרחים ואזרחיות הרוצים לקחת חלק בפרויקט, לתרום למחקר ולהכיר מקרוב את הטבע שלנו. ניטור הגיטרנים הוא חלק בפרויקט רחב יותר של מדע אזרחי, שמטרתו לקדם בעזרת רתימת ההון האנושי, שמירה והגנה על המרחב הימי והחופי בישראל.

"המינים הנוספים אותם אנו מנטרים בחוף ובים, גם בעזרת צוללים וצוללות, הם: צדפות, סרטן חולון החוף, דגים מסוג דקרים וזהרון הדור ואת הלובסטר כפן גושמני".

אז היכן האזרח הפשוט יכול לראות החודש את הגיטרנים הצעירים? את הקטנטנים בתקופה זו על קו המים ואת הגדולים יותר לאורך כל השנה בשנרקול או צלילה.

ומה עושים אם פוגשים דג כזה והאם הוא מסוכן? חשוב לדעת כי הוא אינו מסוכן, אך חשוב לא לגעת בו או להזיזו מהמקום בו נמצא על מנת שלא לפגוע בו ובהתנהלות הטבעית שלו בחוף או בים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר