"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גילוי פרהיסטורי: לווייתן זעיר עם שיני תער התגלה באוסטרליה

מאובן שהתגלה ב-2019 הניב ממצאים על מין לא מוכר • "‏הוא פותח חלון לאופן שבו לווייתנים קדומים גדלו והשתנו, וכיצד האבולוציה עיצבה את גופם כאשר הסתגלו לחיים בים"

,עודכן
0השמעה
לא בלתי מזיק. צילום: איור: Ruairidh Duncan/Museums Victoria

לווייתן זעיר בעל שיני תער בן 25 מיליון שנה זוהה לאחרונה על ידי מדענים באוסטרליה. המחקר המפרט את גילויו ותיאורו של המין החדש של הלווייתן הקדום, Janjucetus dullardi, פורסם בכתב העת Zoological Journal of the Linnean Society. גולגולת חלקית, עם שיניים ועצם אוזן מחוברת, התגלתה ביוני 2019 בידי רוס דולארד, תושב האזור, ונמסרה למוזיאון. המין נקרא על שמו.

ניתוח המאובן גילה כי הלווייתן היה באורך של מעט יותר משני מטרים, וסביר שלווייתנים ממין זה הגיעו לכשלושה מטרים בבגרותם. היו לו עיניים גדולות הפונות קדימה, חוטם קצר ושיניים חדות לחיתוך. הגולגולת מראה על השתייכות לממלודונטידים, קרובי משפחה רחוקים של לווייתני המניפה של ימינו, שהיו קטנים יותר בממדים.

"‏המאובן הזה פותח חלון לאופן שבולווייתניםקדומים גדלו והשתנו, וכיצד האבולוציה עיצבה את גופם כאשר הסתגלו לחיים בים", אמר ד"ר אריק פיצג'רלד, האוצר הבכיר לפלאונטולוגיה של חולייתנים ב-Museums Victoria Research Institute, לפי האינדפנדנט.

הממצאים הגיעו משכבה גיאולוגית שמתוארכת לתקופת האוליגוקן, לפני כ-30 עד 23 מיליון שנה, תקופה של חום עולמי ועליית פני ים. פיצג'רלד אמר שהבנת אופן הסתגלותם של לווייתנים פרהיסטוריים לאוקיינוסים חמים יכולה לספק תובנות לשינוי האקלים הנוכחי.

סריקות MicroCT חשפו מבנים עדינים בתוך עצמות האוזן, כולל השבלול, המציעים רמזים כיצד לווייתנים אלו חשו את הנעשה בסביבתם וצדו."אפשר לחשוב עליו כסוג של כריש. הוא נראה קטן וחמוד אך הוא בהחלט אינו בלתי מזיק", ציין אחד החוקרים. פיצג'רלד תיאר את הגולגולת הכבדה כ"‏כמעט מהונדסת".

"זה היה לווייתן קשוח מאוד, שאני באופן אישי לא הייתי רוצה להיכנס איתו למים", הוא הוסיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר