"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תולעים וצדפות בשקע מריאנה: הקהילה העמוקה ביותר שתועדה אי פעם

מדענים סינים גילו מערכת אקולוגית משגשגת בעומק 9,533 מטר, שם אלפי יצורים חיים בלחץ קיצוני וחושך מוחלט באמצעות כימוסינתזה

,עודכן
0השמעה
החיים בשקע מריאנה. צילום: Institute of Deep-sea Science and Engineering, CAS (IDSSE, CAS)

צוות מדענים סיני על סיפון הצוללת Fendouzhe גילה מערכת אקולוגית מרשימה בעומקים שטרם מופו בשקע מריאנה, התהום העמוקה ביותר באוקיינוס. סדרה של 23 צלילות חשפה רשת של חיים המשגשגת בעומק של 9,533 מטר מתחת לפני הים, והפכה על פיהן הנחות רבות שנים לגבי הפוטנציאל לחיים בתנאי הלחץ הקיצוני, הקור והחשכה המוחלטת המאפיינים סביבות אלה.

צוות המחקר מצא קהילות משגשגות של בעלי חיים ימיים, כולל אלפי תולעים צינוריות ורכיכות דו-צדפיות, שהן הקהילה העמוקה ביותר שתועדה אי פעם על פני כדור הארץ. בניגוד לרוב צורות החיים המסתמכות על אור השמש ופוטוסינתזה, אורגניזמים אלה במעמקי הים תלויים בתהליך הנקרא כימוסינתזה. באמצעות כימוסינתזה, חיידקים ממירים חומרים כימיים כמו מתאן ומימן גופרתי לאנרגיה, המספקת מזון לדיירים הגדולים יותר באזור, כמו תולעי זקן ורכיכות.

צילומי וידאו המלווים את המחקר הראו תולעים צינוריות באורך של עד 30 סנטימטר לצד אוכלוסיות צפופות של צדפות ורכיכות. בעלי החיים הימיים הופיעו בריכוזים גדולים - עד 5,813 תולעים צינוריות ו-293 צדפות למטר מרובע. החוקרים תיארו קהילות אלה כגדולות במיוחד, וציינו את המערכת האקולוגית הייחודית באזורים אלה.

התנאים בשקע מריאנה הם מהקיצוניים ביותר על פני כדור הארץ, עם לחץ מים המגיע לכשמונה טון לאינץ' מרובע (פי 1,100 מהלחץ בגובה פני הים) ועומקים של עד 11 קילומטר. המדענים אישרו כי תחתית השקע חשוכה לחלוטין, אך החיים הסתגלו והצליחו לשגשג גם בעולם נטול אור שמש. רשת של תולעים ימיות, מלפפוני ים וחסרי חוליות אחרים כמו עכבישי ים תועדו גם הם במעמקים החשוכים.

ממצאים אלה מתגלים בזמן קריטי, כאשר הוויכוחים הבינלאומיים מתעצמים סביב הפרקטיקה השנויה במחלוקת של כרייה במעמקי הים. מדינות כמו סין וארה"ב מגלות עניין בהפקת מינרלים מקרקעית האוקיינוס, בעוד מדענים וקבוצות סביבתיות מזהירים מפני הפוטנציאל לנזק בלתי הפיך למערכות אקולוגיות אלה שטרם הובנו כראוי. הרשות הבינלאומית לקרקעית הים, האחראית על רגולציה של פעילויות כאלה במים בינלאומיים, טרם קבעה כללים מקיפים המסדירים את הכרייה במעמקי הים.

"תראו כמה יש מהם, תראו כמה עמוק הם נמצאים. הם לא כולם נראים אותו דבר, והם במקום שלא הייתה לנו גישה טובה אליו קודם", אמרה ג'ולי הובר, מיקרוביולוגית של מעמקי הים ממכון וודס הול האוקיאנוגרפי. מחברי המחקר - מנגרן דו מהאקדמיה הסינית למדעים וולדימיר מורדוכוביץ' מהאקדמיה הרוסית למדעים - אמרו דברים דומים על בעלי החיים באזור: "קיומם מאתגר הנחות ארוכות שנים לגבי הפוטנציאל לחיים בעומקים קיצוניים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר