"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
למה בדרום אפריקה מזריקים לקרנפים חומר רדיואקטיבי?
קרני הקרנפים נמכרות בשוק השחור במאות אלפי דולרים • במטרה לבלום את תופעת הציד, במדינה החלו בהזרקת חומרים רדיואקטיביים ישירות לקרניים • החומר אינו מסוכן לחיה - אך מפעיל גלאים בשדות תעופה ונמלים • מובילי התוכנית: "משנים את חוקי המשחק"
צעד נועז. קרנפים (ארכיון). צילום: Jurgens Potgieter, שאטרסטוק
צפו

למה בדרום אפריקה מזריקים לקרנפים חומר רדיואקטיבי?

קרני הקרנפים נמכרות בשוק השחור במאות אלפי דולרים • במטרה לבלום את תופעת הציד, במדינה החלו בהזרקת חומרים רדיואקטיביים ישירות לקרניים • החומר אינו מסוכן לחיה - אך מפעיל גלאים בשדות תעופה ונמלים • מובילי התוכנית: "משנים את חוקי המשחק"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בדרום אפריקההושק לאחרונה פיילוט פורץ דרך במאבק בצידהקרנפיםהבלתי חוקי. השיטה: הזרקה מבוקרת של חומר רדיואקטיבי ישירות לקרניים.

הקרן הייחודית של הקרנף נחשבת למוצר יוקרה בשווקים לא חוקיים בעיקר באסיה, שם מיוחסות לה סגולות רפואיות ואפילו קסמים - על אף שאין לכך כל ביסוס מדעי. המחיר הגבוה שניתן לקבל עליה הפך את הקרנפים ליעד קבוע לציידים, ואלפים מהם ניצודו באכזריות בשנים האחרונות.

המחיר של קרן קרנף בשוק השחור הוא מהגבוהים ביותר בקרב מוצרים מן החי, והוא משתנה לפי צורת המכירה (אבקה, חתיכה שלמה, מעובד), לפי האזור בעולם ולפי הביקוש המקומי - ויכול להגיע לכ-250 אלף דולר לקרן בודדה.

יפסיק את הציד? פקחים מזריקים חומר רדיואקטיבי לקרנפים בדרום אפריקה| AP

בכדי לעצור את ההרג, יצאו מדענים מאוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג בצעד חריג. הם החלו להזריק חומרים רדיואקטיביים, במינון נמוך ובטוח, ישירות לתוך הקרניים של הקרנפים. החומרים לא מזיקים לחיה, אך גורמים לכך שהקרן תפעיל גלאי קרינה סטנדרטיים, כמו אלו המותקנים בשדות תעופה, נמלים ומעברי גבול. המטרה: להפוך את הברחת הקרניים למסוכנת, לחשוף את הסוחרים ולצמצם את הכדאיות הכלכלית של הפשע.

המהלך מתבצע במסגרת פרויקט חדשני בשם Rhisotope, ומטרתו להרתיע את הציידים. קרן המכילה חומר רדיואקטיבי לא רק מסכנת את המשתמש בה - אלא גם חושפת את המבריחים לרשויות ולענישה חמורה.

פרופסור ג'יימס לרקין, ראש התוכנית, מסר לסוכנות הידיעות AP כי גם כמות מזערית של חומר הצליחה להפעיל אזעקות בגלאי קרינה. "מדובר בטכנולוגיה פשוטה ליישום, שמאפשרת לנו סוף סוף להגיב בצורה חכמה ואפקטיבית", אמר, והבהיר כי "הקרן אינה מזיקה לקרנף, אך הופכת לסכנה עבור מי שינסה למכור אותה".

החומר הרדיואקטיבי נותר בקרן - ואינו משפיע על גוף החיה,צילום: טיבור יגר

בשלב הראשון הוזרקו החומרים לחמישה קרנפים בפארק מוגן, מתוך כוונה להרחיב את השימוש לעשרות ואף מאות חיות נוספות. הקרניים עצמן עשויות קרטין - אותו החומר שמרכיב גם ציפורניים - והחומר הרדיואקטיבי נותר בקרן ואינו משפיע על גוף החיה.

דרום אפריקה מהווה בית עבור כ-16 אלף קרנפים. זהו בית הגידול הגדול ביותר בעולם עבור חיה זו. על אף המאמצים להגן עליהם, יותר מ-500 קרנפים נהרגים מדי שנה במדינה, ורוב הקרניים מועברות לסין ווייטנאם, שם הן נטחנות לאבקה או נמכרות בשלמותן בשוק השחור.

האם הזריקה תהווה נקודת מפנה במיגור התופעה? (אילוסטרציה),צילום: Getty images

במהלך השנים ניסו הרשויות שיטות מגוונות להילחם בתופעה: החל מניסור יזום של הקרניים, דרך הזרקת צבעים מזהמים ועד שתילת שבבים. אולם אף אחת מהן לא הצליחה לעצור את המגמה. עתה, מקווים יוזמי Rhisotope, תהיה זו תחילתה של נקודת מפנה במיגור התופעה.

על פי נתוני הממשלה המקומית, בשנת 2024 נרשמה ירידה של 16% במספר הקרנפים שניצודו לעומת השנה הקודמת - בין השאר בזכות שילוב של אכיפה קפדנית ושיטות טכנולוגיות מתקדמות. "אנחנו לא רק מצילים קרנפים", הבטיח אחד החוקרים, "אנחנו משנים את חוקי המשחק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו