"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
החוקרים גילו: כך מצליח הפיתון הבורמזי לעכל טרף שלם - ללא כל שארית
הפיתון מעכל באופן מלא גם עצמות, בניגוד לטורפים אחרים • מחקר צרפתי גילה תא חדש במעי הנחש, שמפרק עצמות ומונע הרעלת סידן
פיתון בורמזי בפלורידה, ארה"ב, ביוני. צילום: REUTERS

החוקרים גילו: כך מצליח הפיתון הבורמזי לעכל טרף שלם - ללא כל שארית

הפיתון מעכל באופן מלא גם עצמות, בניגוד לטורפים אחרים • מחקר צרפתי גילה תא חדש במעי הנחש, שמפרק עצמות ומונע הרעלת סידן

,עודכן
0השמעה
[object Object]

חוקרים מאוניברסיטת מונפלייה בצרפת גילו סוג חדש של תאים במעיו של הפיתון הבורמזי (Python molurus bivittatus) שמאפשר לנחשים לעכל לחלוטין את השלד של טרף שנבלע. "רצינו לזהות כיצד [פיתונים] מצליחים לעבד ולהגביל את הספיגה העצומה הזו של סידן דרך דופן המעי", אמר ד"ר ז'אן-הרווה ליניו. המחקר פורסם ביוני בכתב העת Journal of Experimental Biology.

הפיתון הבורמזי מוכר כנחש שבולע טרף בשלמותו, כולל עצמות, בניגוד לטורפים רבים שמשאירים מאחוריהם עצמות קשות. הנחשים אינם מקיאים או מפרישים את עצמות טרפם, ובגללי הפיתונים אין שברי עצמות, מה שמעיד על עיכול מלא.

כדי לחקור תופעה זו, ליניו ועמיתיו האכילו פיתונים באחת משלוש דיאטות שונות: דיאטה רגילה של טרף שלם; דיאטה דלת סידן עם טרף ללא עצמות; ודיאטה עם טרף ללא עצמות, המועשר בסידן פחמתי כדי להתאים לרמות הסידן הטבעיות בעצמות. החוקרים ניתחו את האנטרוציטים, או תאי דופן המעי, של הפיתונים באמצעות מיקרוסקופ אור ואלקטרונים לצד מדידות של רמות סידן והורמונים בדם.

במהלך הניתוח שלהם, הם גילו סוג חדש של תא שמייצר חלקיקים גדולים העשויים מסידן, זרחן וברזל. "ניתוח מורפולוגי של האפיתל של הפיתון חשף חלקיקים ספציפיים שמעולם לא ראיתי בחולייתנים אחרים", אמר ליניו, על פיScience Alert.

בנחשים שאכלו מכרסמים שלמים או מכרסמים ללא עצמות מועשרים בסידן, נוצרו חלקיקים גדולים של סידן, זרחן וברזל. עם זאת, כאשר פיתונים הוזנו בטרף ללא עצמות, חלקיקים עשירים בסידן וזרחן אלה לא יוצרו.

ספיגת כל הסידן הזמין משלד עלולה לגרום ליותר מדי סידן להיכנס למחזור הדם של הנחש, מה שעלול להוביל להיפרקלצמיה. מטרת התאים החדשים נראית כהפרדה והפרשה של עודף הסידן והזרחן המומסים.

התא המתמחה זוהה במספר מיני פיתון ובואה, וכן במפלצת גילה, לטאה ארסית הנפוצה בדרום מערב ארה"ב ומקסיקו. "ציפורים שאוכלות בעיקר עצמות, כמו הנשר המזוקן (Gypaetus barbatus) יהיו גם מועמדים מרתקים", אמר ליניו, על פי Phys.org.

פיתונים בורמזים ניזונים בדרך כלל מציפורים ויונקים קטנים ואינם צריכים לאכול בכל יום. גודלם מאפשר להם לאכול מגוון רחב של יונקים וציפורים, ואף אילים ותנינים. הם חונקים את טרפם עם גופם, ובולעים אותו בשלמותו על ידי פתיחת לסתות רחבה במיוחד. לבסוף הם מבלים כמה ימים בעיכול הארוחה.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו