"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין תפוחים ואגסים רקובים, החוקרים גילו "סופר אורגניזם בתנועה"

חוקרים תיעדו לראשונה כיצד תולעים זעירות מתארגנות למגדלים חיים בטבע • המבנים הללו מאפשרים לתולעים להגיע לחרקים חולפים, אליהם הן יכולות להיצמד ולעבור למקורות מזון חדשים

,עודכן
0השמעה
תפוחים. צילום: lumix2004 / pixabay

מדענים ממכון מקס פלנק להתנהגות בעלי חיים ומאוניברסיטת קונסטנץ תיעדו לראשונה את ההתנהגות הקבוצתית שלתולעינמטודות (Caenorhabditis elegans) בטבע שיוצרות מגדלים חיים בתגובה למחסור במזון. התגלית חושפת כיצד תולעי טבעת זעירות אלה משתפות פעולה כדי להתגבר על אתגרים סביבתיים.

לאחר חודשים של בדיקת תפוחים ואגסים רקובים במטעים מקומיים ליד קונסטנץ, החוקרים צפו במאות נמטודות, כל אחת באורך של כמילימטר אחד, מטפסות זו על גבי זו כדי ליצור מגדלים חיים יציבים. חלק מהמבנים הללו אף יצרו גשרים כדי להגיע לאזורים חדשים של מצע מזון. הצוות הביא חלק מהמגדלים הטבעיים למעבדה, ובכך סיפק את ההוכחה הישירה הראשונה לכך שהתנהגות בניית המגדלים הזו מתרחשת בטבע.

"נמטודות יכולות להתקבץ יחד כדי ליצור מבנים מתואמים בצורת מגדלים חיים, שיכולים להגיע לגודל של עד פי 10 מגודלן האישי, כדי להגיע למזון", ציינו החוקרים. מבנים אנכיים אלה מאפשרים לתולעים להגיע לחרקים חולפים, אליהם הן יכולות להיצמד ולעבור למקורות מזון חדשים. התנהגות זו, הידועה כפורזיה, מרמזת שייתכן שזו אסטרטגיית תנועה קבוצתית נפוצה יותר ממה שהאמינו בעבר.

דניאלה פרז, המחברת הראשונה של המחקר וחוקרת פוסט-דוקטורט במכון מקס פלנק להתנהגות בעלי חיים, הסבירה את ממצאיהם. "מגדל נמטודות אינו סתם ערימה של תולעים. זהו מבנה מתואם, סופר-אורגניזם בתנועה", אמרה. פרז ציינה שמגדלי הנמטודות מגיבים מאוד לגירויים. "כשנגענו בהם, הם הגיבו מיד, גדלו לכיוון הגירוי ונצמדו אליו", הוסיפה.

בתוך המגדלים, כל שלבי החיים של הנמטודות, מתולעים צעירות ועד בוגרות, משתתפים באופן שווה. החוקרים לא מצאו הבדלי תפקידים ברורים בין התולעים. "אף תולעת אינה 'למעלה' כי היא חזקה או מיומנת יותר - תולעים בבסיס או בראש היו ניידות, פוריות וחיוניות באותה מידה", הם אמרו. המבנה השוויוני מרמז על רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין הפרטים.

בתנאי מעבדה, הצוות שחזר את תהליך בניית המגדל על ידי הצבת נמטודות רעבות במרחב מוגבל. תוך שעתיים, התולעים החלו להתארגן מעצמן, ויצרו מגדלים יציבים בגובה של עד מספר מילימטרים ששמרו על המבנה למשך יותר מ-12 שעות. המגדלים נעו הלוך ושוב כסופר-אורגניזם.

בניית המגדלים של הנמטודות היא אסטרטגיית הישרדות. "הסיכוי הטוב ביותר להגיע לסביבה חדשה הוא לקבל טרמפ עם חרק חולף", הסבירו החוקרים.נמטודות, הידועות גם כתולעים עגולות, הן מבין בעלי החיים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ, עם כ-20 אלף מינים ידועים. הן הסתגלו לכמעט כל מערכת אקולוגית, הן ביבשה והן במים.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי Current Biology.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר