"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תגלית מפתיעה: מין חדש של פרפר שרד 40 אלף שנה בבידוד

חוקרים גילו מין לא מוכר של פרפר בפארק לאומי באלברטה, קנדה • הפרפר חי בבידוד עשרות אלפי שנים ופיתח תכונות ייחודיות • "הגילוי ממחיש כיצד טכנולוגיות גנטיות מתקדמות מחוללות מהפכה בזיהוי מינים"

,עודכן
0השמעה
פרפר מהמין החדש שהתגלה. צילום: Wilder Institute

צוות מדענים בינלאומי חשף מין חדש של פרפר בהרי הרוקי בקנדה. הפרפר, בעל מוטת כנפיים קטנה של 2.5 עד 3.8 ס"מ וכנפיים בגוון חום עם כתמים שחורים, נחשב במשך שנים רבות לחלק ממין פרפר אחר הנפוץ באזורים שונים בצפון אמריקה (Satyrium semiluna או Half-moon Hairstreak butterfly). אולם מחקר חדש,שפורסם לאחרונה בכתב העת ZooKeys, הוכיח באמצעות בדיקות גנטיות מתקדמות כי מדובר במין חדש לחלוטין שקיבל את השם המדעי Satyrium curiosolus.

הפרפר החדש נמצא רק באזור קטן אחד בעולם – שטח של כשלושה קמ"ר בלבד בפארק הלאומי ווטרטון לייקס שבאלברטה, קנדה. לפי המחקר, אוכלוסיית הפרפרים הייחודית הזו, המונה בין 1,000 ל-10,000 פרטים בוגרים בשנה, חיה בבידוד מהמינים הקרובים לה ביולוגית במשך תקופה מדהימה של עד 40 אלף שנה, ובמהלכה פיתחה מאפיינים גנטיים וסביבתיים ייחודיים.

"בדיקת הגנום המלא של הפרפר חשפה מגוון גנטי נמוך להפליא ורמות גבוהות במיוחד של רביית קרובים (אינברידינג) בהשוואה לאוכלוסיות הקרובות ביותר של מינים דומים, המרוחקות יותר מ-400 ק"מ", מסביר זאק מקדונלד, חוקר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ומחבר משותף של המחקר.

Initially mistaken for a different species, the Curiously Isolated Hairstreak (Satyrium curiosolus) has likely remained in isolation for 40,000 years, and after genomic analysis researchers are confident it is a new butterfly species.https://t.co/s837LTxfaB

— ZooKeys (@ZooKeys_Journal)April 17, 2025

שונה מקרוביו בגנים ובסביבת המחיה

אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר הוא שלמרות שמדובר באוכלוסייה קטנה יחסית, הראיות הגנטיות מצביעות על כך שהפרפר החדש נשאר יציב כמין עצמאי במשך עשרות אלפי שנים. "ייתכן שבמהלך ההיסטוריה הארוכה של רביית קרובים, הפרפר הצליח להיפטר מחלק מהמטען הגנטי המזיק, מה שאפשר לו להתקיים כאוכלוסייה קטנה ומבודדת", מוסיף מקדונלד.

מעבר להבדלים הגנטיים, סביבת המחיה של הפרפר החדש שונה מזו של קרוביו. בעוד שמינים דומים חיים באזורים יבשים יותר ומתמקדים בצמחים מסוימים, הפרפר החדש חי בשטח הדומה יותר לשדה פתוח עם צמחייה נמוכה ותלוי באופן בלעדי בצמח מקומי בשם Lupinus argenteus להתפתחות הזחלים שלו.

"גילינו גם שלזחלי הפרפר החדש יש יחסים מיוחדים עם מין ספציפי של נמלה (Lasius ponderosae)", אומר ג'יימס גלזייר מהמכון ווילדר וגן החיות של קלגרי, שהשתתף במחקר. הזחלים מפרישים חומר מתוק שהנמלים אוכלות, ובתמורה הנמלים מגנות על הזחל מפני אויבים. הזחלים אף מסתתרים במחילות הנמלים כשחם מדי בחוץ או כשהם חשים בסכנה.

ההכרה בפרפר כמין נפרד חושפת את הסכנה המיוחדת האורבת לו: בשל הבידוד הממושך, המגוון הגנטי שלו נמוך מאוד, מה שמקשה עליו להסתגל לשינויי אקלים. זהו אתגר גדול לשימור המין, ורשות הפארקים של קנדה החליטה לנהל את שימור המין החדש בנפרד ממינים קרובים לו.

"הגילוי של פרפר חדש זה ממחיש כיצד טכנולוגיות גנטיות מתקדמות מחוללות מהפכה בזיהוי מינים", מציין ג'וליאן דופואי, פרופסור חבר באוניברסיטת קנטקי ומחבר משותף של המחקר. "בעבר היינו מסתמכים רק על צורה ומראה חיצוני, אבל היום אנחנו יכולים לזהות הבדלים גנטיים עמוקים ולחשוף מינים נסתרים".

"המחקר שלנו מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין אוניברסיטאות, ארגוני שימור טבע ורשויות הפארקים", מוסיף מקדונלד. "רק יחד הצלחנו לזהות ולהבין את הפרפר הייחודי הזה".

החוקרים מסכמים שהפרפר החדש מזכיר לנו שגם יצורים קטנים ולא מוכרים יכולים להיות בעלי חשיבות מדעית ואקולוגית יוצאת דופן. "לעת עתה, פרפר זה מזכיר לנו שגם המינים הקטנים והפחות נראים יכולים להחזיק משמעות מדעית ושימורית יוצאת דופן", הם אומרים. הצוות מתכנן להמשיך במחקר כדי ללמוד עוד על האבולוציה של הפרפר וכיצד ניתן לשמר אותו לנוכח איומי שינויי האקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר