"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא אוספים אחרי הכלב? זו הולכת להיות בעיה לכיס שלכם

מליאת הכנסת אישרה חוק שיאפשר להקים מאגר גנטי לכלבים, במטרה להתמודד עם בעיית איסוף צואת הכלבים • החוק צפוי לאפשר מהפכה בניקיון המרחב הציבורי – ולרשויות המקומיות להצליח לאכוף אותו • איך בדיוק הוא יעבוד והאם ייעשה בו שימוש גם למטרות אחרות? כל הפרטים

,עודכן
0השמעה
בעלת כלב אוספת את צואת הכלב שלה (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק להקמת מאגר גנטי לכלבים, במטרה להתמודד עם בעיית צואתהכלביםבמרחב הציבורי בישראל. לחולל מהפכה של ממש בנושא, ולשפר משמעותית את איכות החיים בערים וביישובים.

חוק מאגר גנטי לכלביםנועד להעניק לרשויות המקומיות כלי יעיל להתמודדות עם בעיית צואתהכלביםשלא נאספת על ידי בעליהם. על פי החוק, כל בעל כלב יחויב לרשום את כלבו במאגר גנטי הכולל לקיחת דגימת דנ"א מכלביהם. המידע שייאסף במאגר זה ישמש לאיתור בעלי כלבים אשר אינם אוספים את צואת כלביהם, ומותירים אותה במרחב הציבורי.

לא אספתם? תשלמו (אילוסטרציה),צילום: Getty Images


תהליך ההרשמה למאגר הדנ"א יתבצע בעת רישוםהכלבברשות המקומית. כלב אשר יירשם יידרש לעבור בדיקת דנ"א פשוטה. הדגימה תישמר במאגר הנתונים של הרשות המקומית, ותשמש לצורך זיהוי הכלב במקרה של מציאת צואה שלא נאספה. כאשר תימצא צואת כלב ברחוב, הרשויות יוכלו לקחת ממנה דגימת דנ"א ולבצע השוואה למאגר הקיים. אם תימצא התאמה, בעל הכלב יקבל קנס כספי בהתאם לחוק.

עד היום, פקח רשאי לקנוס בעלי כלבים רק במידה והוא תפס אותם "על חם" בזמן אמת, מה שמאפשר לעבור על החוק בקלות, מכיוון שרוב הרשויות אינן מצליחות להוכיח זיקה בין הצואה במרחב הציבורי לבין בעל הכלב. החוק החדש עשוי להפוך את הקערה על פיה, ולאפשר לעיריות לאתר את בעל הכלב.

אל תשכחו לקחת אתכם שקית לאיסוף (אילוסטרציה),צילום: Getty Images


לאחר שהחוק נכנס לספר החוקים של ישראל, אמר ח"כ שירי: "זאת הצעת חוק שהייתה צריכה לעבור לפני שנים. המציאות כיום, שבה בעלי כלבים לא אוספים את צואת כלבם באין מפריע, בזמן שאין לפקחים כלים אפקטיביים לאכיפה, מגיעה לסיומה. מדובר בפתרון ראוי לבעיה שפוגעת בכלל אזרחי ישראל".

"הצעה שהייתה צריכה לעבור לפני שנים". ח"כ שירי,צילום: אורן בן חקון


ח"כ דלל אמר: "זהו חוק שנועד לטפל בתופעה מטרידה ומוכרת – חוסר היכולת של הרשויות לאכוף את החוק על בעלי כלבים שאינם אוספים את צואת כלביהם. כידוע לכולנו, צואת כלבים במרחב הציבורי מהווה מטרד תברואתי חמור ופוגעת באיכות החיים של כולנו. החוק יאפשר לרשות מקומית להשתמש במאגר אך ורק לצורך זיהוי בעלי כלבים שצואת כלביהם נמצאה במרחב הציבורי, וזאת לאחר שנדרשו והתעלמו מההוראות לאסוף את הצואה".

לדברי דלל, החוק יכלול מנגנוני הגנה על הפרטיות, ויחולו עליו הוראות חוק הגנת הפרטיות. כמו כן, השימוש במידע הגנטי יוגבל אך ורק לצורך אכיפת החוק, וייאסר השימוש בו לכל מטרה אחרת. "השימוש במידע הגנטי יוגבל אך ורק למטרה שלשמה נאסף, והוא זיהוי בעלי כלבים שלא אספו את צואת כלביהם", סיכם.

"התופעה פוגעת באיכות החיים של כולנו". ח"כ דלל,צילום: אורן בן חקון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר