"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מרגש: הילדות ששוחררו משבי חמאס נפגשו עם כלביהן

אמילי הנד בת ה-9 והילה רותם בת ה-14 פגשו לאחר שחרורן לא רק את בני משפחתן, אלא גם את הכלבים שלהן • סגן מנהל ביה"ח ספרא סיפר: "הן שמחו לראות את הכלבים, שהקנו להן תחושת ביטחון"

,עודכן
0השמעה

על סף דמעות: האיחוד המרגש של אמילי הנד עם אחותה וכלביה

אל המתחם בבית החולים שיבא בתל השומר שבו שוהים שמונת הילדים וארבעת המבוגרים ששוחררו אמש (שבת) מהשבי, הצטרפו לא רק בני משפחתם הנרגשים – אלא גם שלושה הולכים על ארבע:כלביהםשל הילדים ששבו או של חבריהם.

כשהילה רותם בת ה-14 ואמילי הנד בת ה-9 שוחררו, הן פגשו במעבר כרם שלום לא רק את בני משפחתן, אלא גם את הכלבים שלהן. הרעיון להפגיש את אמילי עם "שניצל", כלבה מעורב השייך לאחותה נטלי, היה של אביה תומס, ובבית החוליםנרתמו לאפשר את המפגש. במשפחה סיפרו כי נטלי קשורה מאוד ל"שניצל", עליו היא אוהבת להניח את ראשה כאילו היה כרית.

"הרשינו להכניס למתחם שלושה כלבים ששייכים למשפחות", סיפר ד"ר משה אשכנזי, סגן מנהל בית החולים ספרא לילדים. "אלה לא כלבים טיפוליים של בית החולים, אלא כלבים שלהם. אין ספק שכלבים זה משהו שמשנה את האווירה, וכל הילדים מאד שמחו לראות אותם".

אמילי הנד עם "שניצל" (ארכיון),צילום: באדיבות המשפחה


המפגש עם הכלבים עזר לשתיים "להפשיר", והקל גם על המפגש שלהן עם בני המשפחה הסובבים אותן, מה שהקנה להן תחושת ביטחון לצאת ולהסתובב עם הכלבים מחוץ לחדר שבו שהו בבית החולים.

הוא אמר גם כי בבית החולים התכוננו למתאר הזה במשך שבועות. "זה כלל הכנת תורת לחימה והתייעצות עם המומחים הכי גדולים לטראומה ופסיכיאטריה בילדים. אין אף מומחה בעולם שיש לו ניסיון עם קליטת ילדים ששהו 50 יום בשבי. עבר עלינו לילה מאוד מרגש, עצוב, אמוציונלי ושמח. לכל אחד שהגיע חיכו בני משפחה, כאשר חלק מהם הצטרפו למשוחררים כבר בדרך", הסביר. "הייתה התרגשות עצומה במפגש. הילדים והאימהות הגיעו למתחם מאובזר ומפנק, שנראה יותר כמו בית מלון מאשר בית חולים, בסביבה עוטפת ומחבקת. כמובן שאנחנו מאפשרים להם להישאר במקום ללא הגבלה של זמן ובסביבה תומכת. לאחר המפגשים, שהתקיימו בסביבה מאוד עוטפת וחמה, הבדיקות הרפואיות והשיחות עם הפסיכיאטרים הגיעו מאוחר יותר".

על מצבם של הילדים ששוחררו סיפר: "בסך הכל, מצבם משביע רצון. הם לא היו צריכים שום התערבות רפואית דחופה, אבל להגיע אחרי 50 יום בשבי זה לא דבר קל. רואים שהם שעברו משהו, ובעיקר היו חלשים ועייפים".

"התרגשות עצומה". אמילי ו"שניצל",צילום: באדיבות המשפחה


גורמי הטיפול
בשיבא ציינו כי המחשבה לצרף את חיות המחמד למתחם שבו נמצאים החטופים ששוחררו מייצג עבורם את החיבור המשמעותי לבית ולמשפחה שלהם, ובכך יעזור להם להבין שהם חזרו למקום בטוח. הקשר עם חיות המחמד משמעותי עבור הילדים, שכן חיות המחמד מהוות חלק מהמשפחה, ולכן גם חיבור מחודש אליה.

החשיבות בהיעזרות בכלבים גדולה במיוחד כאשר מדובר במשפחה שבה אחד מבני המשפחה נותר בשבי או כאשר המשפחה איבדה חלק משמעותי מבניה ובנותיה.

הילה רותם-שושני // צילום: באדיבות המשפחה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר