"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק לכם קר: מהי תרדמת חורף – והאם היא באמת קיימת בארץ?

התופעה, הידועה גם בשם "שנת חורף", נפוצה מאוד בקרב בעלי חיים, שמצמצמים כמעט לחלוטין את פעילותם כדי לשרוד • בעוד באירופה הדבר נפוץ מאוד, המצב בישראל שונה: "החיות פשוט פועלות בצורה מתונה מאוד"

,עודכן
0השמעה
קיפוד ישן. צילום: Getty Images

מזג האוויר החורפי סוף-סוף הגיע לישראל, ולא יכולנו שלא לתהות: האם תופעת תרדמת החורף, שבה בעלי חיים נכנסים למצב של חוסר פעילות כדי לשרוד את העונה הקרה, בכלל מתרחשת בארץ – ומה בכלל המשמעות שלה עבור החיות?

כדי להבין את התופעה, הידועה גם בשם "שנת חורף", שוחחנו עם ד"ר טל פולק, אקולוגית באזור הערבה מרשות הטבע והגנים, שסיפרה כי זו דרכם של היונקים לשמור על עצמם בחורף. "הטמפרטורות יורדות ואין הרבה מזון, כך שאם בעל החיים ימשיך לפעול – הוא יאבד הרבה אנרגיה בשמירה על חום גופו וגם לא יהיה לו כיצד להשיב אותה לעצמו, ולכן הוא מתכנס לעצמו, מוריד את רמת הפעילות שלו ונכנס לשנת חורף", הסבירה ל"ישראל היום".

עכברים ישנים,צילום: Getty Images


אלא שאותה פעילות בקרב רוב בעלי החיים, כך לפי ד"ר פולק, מתאימה בעיקר למדינות שבהן החורף קר יותר באופן משמעותי מאשר ישראל. "מכיוון שהחורף בישראל מקביל לסתיו האירופי, החיות שנכנסות לתרדמת חורף במדינות היבשת לא חוות הורדה משמעותית בפעילות עד כדי תרדמה, אלא הן בעצם רק מקטינות את פעילותן הרגילה עד האביב", ציינה. "עטלפים באירופה, למשל, מקטינים את הפעילות שלהם עד רמה כזו שהם מתכסים בשכבה של קרח. הם מגנים ושומרים על החום באיברים הפנימיים שלהם, אבל בחוץ הפעילות שלהם כמעט יורדת לאפס. בארץ, לעומת זאת, אין כזו הפסקת פעילות משמעותית, והעטלפים פשוט מצמצמים את יציאותיהם מהמערה. הם ממשיכים לפעול, אבל בצורה מתונה מאוד".

"בישראל ישנה בעיקר הורדת פעילות בחורף בקרב בעלי חיים קטנים שמתקשים למצוא מזון ושקשה להם לשמור על חום גופם, כמו מכרסמים ונברנים דוגמת הגרבילים", הסבירה ד"ר פולק. "הם מצמצמים את הפעילות שלהם ואוגרים יותר אוכל במחילה שלהם. אפילו בעלי חיים גדולים יותר מסוגלים להתקיים בארץ מבלי להיכנס לתרדמת חורף, ולכן לא נראה אותם מורידים את פעילותם".

עטלפים ישנים,צילום: Getty Images


לטאות כגון החרדונים וזוחלים כמו הנחשים נוהגים "להיעלם" בחורף בכך שהם מתכנסים אל מקומות המחבוא שלהם, אך יש הבדל משמעותי בינם ובין היונקים בעלי הדם החם, בהם קיפודים. בעוד האחרונים צריכים לשמור על חום גופם כדי לשרוד, מצב שקשה יותר לבצע בחורף, הזוחלים בעלי הדם הקר מעלים ומורידים את פעילותם על פי טמפרטורת הסיבה שלהם, ולכן לפעמים ניתן לראותם במהלך החורף.

"זוחלים שלא שומרים על חום גופם נעלמים בחורף לא בגלל התרדמת, אלא כי הסביבה שלהם מתקררת והם מתקררים איתה, ולכן הם מורידים את הפעילות שלהם בצורה דרמטית", סיכמה ד"ר פולק. "זו הסיבה שבגללה לא נראה את מרבית הזוחלים בחורף, כמו נחשים, חרדונים ושלל לטאות וזוחלים אחרים. בסופו של דבר, תרדמת החורף לא קיימת בישראל, שכן רוב החיות הללו פשוט מורידות את רמת הפעילות שלהן בהתאם למתחולל סביבן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר