"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
צפו

כדי לאפשר קינון של עוף בסכנת הכחדה: יופסקו עבודות תשתית בגן הלאומי סוסיתא

השרקרק המצוי נוהג לקנן במהלך החודשים אפריל-יוני, וכדי לאפשר לו לעשות זאת ללא הפרעה – הוחלט להפסיק את עבודות התשתית בכביש הגישה למקום עד סוף יוני

,עודכן
0השמעה

שרקרקים מצויים בישראל // צילום: יובל דקס

בימים אביביים אלה, השרקרק המצוי מקנן בארץ – וזו הזדמנות נהדרת להרים את הראש ולחפש אותו. על מנת שלא לפגוע בקינון של השרקרקים בגן הלאומי סוסיתא, ברשות הטבע והגנים הודיעו כי יעצרו את עבודות התשתית בכביש הגישה למקום עד סוף חודש יוני.

שרקרק הוא שם אומנוטפי (תצליל בעברית), המבטא את הקולות אותם מפיק העוף השרקרק, בדומה למילים בקבוק ופעפוע. את קולותיהם ניתן לשמוע באזורי הקינון ובעיקר בעונות הנדידה, אז הם חולפים בשמי הארץ בלהקות גדולות.

זהו עוף צבעוני המצוי בסכנת הכחדה ומקנן בישראל. בעוד שבשמי הארץ חולפות להקות גדולות של שרקרקים בסתיו ובאביב, מעטים מהם נשארים לקנן. מספר המקננים בארץ פוחת בעיקר עקב פגיעה מתמשכת בבתי הגידול של השרקרקים. הם מקננים באזור הים-תיכוני ובאזורי הספר בבתות עשבוניות ושיחיות, ושטחים פתוחים אחרים עם מעט עצים.

בסכנת הכחדה. שרקרק מצוי,צילום: דודו בן אור


שרון לוי, מנהל מרחב גולן ברשות, מסר: "חודשי אפריל עד סוף יוני הם חודשי הקינון של השרקרק המצוי. היות ומדי שנה העוף מקנן במצוק בגן הלאומי סוסיתא, החלטנו השנה לעצור החל מסוף מרץ ועד סוף יוני את עבודות התשתית המתקיימות בכביש הגישה, לאפשר לשרקרק לסיים את עונת הקינון שלו – ורק אז להמשיך בעבודות. אני מזמין את הציבור להגיע במהלך הפסח לביקור במקום שנפתח לאחרונה כדי ליהנות מהממצאים הארכיאולוגים ולפגוש את השרקרק המצוי".

השרקרק מקנן במחילות אופקיות, אותן הוא חופר בעזרת מקורו בקירות פריכים. גם הזכר וגם הנקבה צבעוניים, שכן במקרה של השרקרקים, אין משמעות להסוואה בקן – מכיוון שזה ממוקם בקצה מחילה חשוכה היכולה להיחפר לעומק של כמה עשרות סנטימטרים. תכונה נוספת של השרקרקים היא קינון במושבות, היכולות למנות גם עשרות רבות של זוגות.

יוכלו לקנן כראוי. שרקרקים מצויים,צילום: דורון ניסים


עיקר מזונו של העוף הן דבורים וצרעות, אך הוא ניזון גם משפיריות ומחרקים מעופפים אחרים. השרקרק לוכד את הצרעות במעוף, נעמד על ענף, מכה בהן עד שהעוקץ ניטל מהן – ואז מקפיץ באוויר ובולע אותן או מאכיל את גוזליו. הבנתם נכון, הוא אוכל דבורים ולכן נחשב למזיק לחקלאות המכוורת, דבר שגרם לקונפליקט מול מגדלי דבורים.

פרט לשרקרק המצוי המקנן באזור הים תיכוני ובבתות הספר, יש בארץ עוד שני מיני שרקרקים. באזורים המדבריים ניתן לראות כל השנה את השרקרק הגמדי, שאינו מושבתי, למשל בשמורת עין גדי, במצוק הצינים ובמסלולים רבים אחרים בנגב ובמדבר יהודה. מין אחר, נדיר יותר, הוא השרקרק הירוק, שאוכלוסיות קטנות שלו מגיעות באביב ומקננות בעמק בית שאן ובכמה אתרים נוספים.

ברשות הטבע והגנים ביקשו לציין כי השרקרקים הם מינים מוגנים ואין להתקרב למושבות קינון או לקינים בודדים שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר