בלש

הבלשית הישראלית נמצאת במשבר זהות: ליברלית ומשוחררת או משולחת רסן עם נטיה קשה להרס עצמי?

על מדף ספרי המתח השתלטו בלשיות מלאות עזוז, אינטליגנציה ואינטואיציות חזקות. מ"אנולה הולמס" ועד "נערה עם קעקוע דרקון" - כולן התחילו כבלשיות ספרותיות עם מנות משכל גבוהות מהממוצע, אבל גם עם נטייה להרס עצמי ולהתמכרויות ויחס מיני משוחרר מאוד, לפעמים מדי. אז מי היא הבלשית החדשה, איך זה נראה כאן בלבנט, ולאן עוד יש לה ללכת?