האלופות. עשור שלם לא הפסידה ברצלונה במחזור הפתיחה; אצל באיירן מינכן הרצף הזה עמד על שבע עונות; פ.ס.ז' חיכתה 14 מחזורים עד שאיבדה נקודות בעונה שעברה; מנצ'סטר סיטי ניצחה בכל משחק ליגה מאז חודש פברואר. והנה, בקושי שבועיים בתוך העונה, וכל ארבע האלופות האלה אינן מושלמות יותר. בארסה הפסידה לבילבאו, באיירן סיימה בתיקו מול הרטה, סיטי נעצרה מול טוטנהאם ופ.ס.ז' נכנעה לראן.
אפשר להגיד "צירוף מקרים" ולהניח לזה, ואפשר גם לחפש מכנה משותף. וכשבוחנים את הקבוצות הללו, וגם קבוצות גדולות אחרות, נדמה שכולן סבלו מאותו תסמין הנקרא "היעדר קיץ". קופה אמריקה, אליפות אפריקה, גביע הזהב, יורו עד גיל 21 - כל אלה טורנירים שהתקיימו הקיץ ו"שתו" לגדולות שחקני מפתח. ברצלונה, למשל, סיימה את משחקי ההכנה בלי דקת לאו מסי, בעוד סיטי חסרה את ז'סוס, אגוארו, אוטמנדי ואדרסון לזמן רב, והמתינה לריאד מאחרז ממש עד פתיחת העונה.
מסעות המשחקים לארה"ב גבו גם הם מחיר של עייפות ותשישות, ולבטח לא תרמו לברדק שאיתו רבות מהקבוצות האלה התייצבו לעונה. הנה רק אתמול באיירן סגרה את פיליפה קוטיניו, מה שמשאיר את בארסה לרדוף אחרי ניימאר, מה שיאלץ את פ.ס.ז' לחפש מחליף לברזילאי. היעדר הקיץ גרם לכך שחלון ההעברות גלש לתוך העונה, וזה מחייב את הקבוצות לבנות את עצמן תוך כדי תנועה. כשיסיימו, כנראה ייקח יותר זמן עד שיאבדו נקודות.
שחקני הרטה חוגגים מול באיירן. "היעדר קיץ" לגדולות של אירופה // צילום: אי.פי.אי
השחקן. את הכדורגל המודרני אפשר לסכם במשפט שנכתב בתקשורת הבריטית טרם העונה: נוריץ' תרד ליגה כי לא השקיעה כסף. זאת היתה הפרשנות. נוריץ' הוציאה רק 4.5 מיליון יורו על רכש, לכן נוריץ' תרד. לדעת רבים וטובים, השקעה כספית היא המדד העיקרי להצלחה, ולא - נניח - השקעה מחשבתית.
טימו פוקי מוכיח בתחילת העונה שלפעמים משתלם יותר לבזבז זמן ולא מזומן. בקיץ שעבר היה הפיני שחקן חופשי בן 28 שלא ממש הצליח בסביליה, סלטיק ושאלקה, אבל התאים בול לתוכניות של הקנריות. אחרי עונה של 49 כיבושים ב־46 משחקים החליטה נוריץ' שחובה לחזק את ההתקפה, ופוקי החזיק באיכויות שאותן חיפש המאמן דניאל פארקה. "הוא ממש תפור למטרות שלנו", הסביר הגרמני לאחר שעקב אחרי השחקן במשך תקופה; "הוא טכני שיודע לנוע טוב, ואנחנו קבוצה שעושה הרבה גיחות קדימה".
פארקה שכנע את פוקי, פוקי הגיע בחינם, וכולם הרוויחו בענק. אשתקד כבש הפיני 29 שערים בעונת העלייה, ואת הנוכחית פתח עם שער מול ליברפול ושלושער לרשת של ניוקאסל. אז נכון, נוריץ' עדיין יכולה לרדת ליגה, אבל בינתיים היא אחראית לשם הכי מעניין העונה. כזה שעלה כלום כסף, וכזה שמאפשר משפט כמו: פוקי תקע גול.
פוקי כובש נגד ניוקאסל. הגיע בחינם וכולם מרוויחים // צילום: רויטרס
הילד. פרשן מסוים שכותב בעיתון הזה אוהב להשתמש במונח שנתונים. לשיטתו, ציון השנתון מעצים את גילו הצעיר של השחקן המדובר, וזה בגלל שאין דבר שגורם למאזין/צופה/קורא להרגיש זקן יותר מאשר להציג מולו מישהו שנולד כשהוא כבר היה עמוק בתוך החיים. אז עכשיו תכירו את אדוארדו קמבינגה, קשרה של ראן ושנתון 2002 (נסו להיזכר מה עשיתם באותה שנה, אני למשל התגייסתי).
הוא בן 16, ושלשום חגג ניצחון 1:2 על פ.ס.ז' עם בישול השער המנצח. ראן הוא מועדון שגידל את עוסמן דמבלה ואיסמאילה סאר, ולטענתם קמבינגה הוא היצוא הגדול הבא. מאמנו בנוער סיפר שכשרצה לשמור על יתרון היה מבקש מקמבינגה לעשות הגנה, וכשרצה לנצח במשחקים ביקש ממנו לשחק בהתקפה. בשני המקרים, הוא היה מצליח. מול האלופה, היה אפשר לראות הרבה מהגיוון הזה. הקשר האנגולי דייק ב־97% מהמסירות, ניצח ב־10 תאקלים, בישל ונבחר לאיש המשחק. חשוב לציין שהליגה הצרפתית משווקת את עצמה כליגה של צעירים, וקמבינגה היה תחת הרדאר, ולכן כדאי לה לשקול שינוי שם שיעצים את התופעה: הליגה הצרפתית - ליגת השנתונים.
הקבוצה. אם חגיגות 5 מיליון היורו במיקונוס לא הצליחו לשכנע מישהו שידו של עידן עופר בכל, מומלץ להביט לצמרת הטבלה של הליגה הפורטוגלית. שם, לצד בנפיקה האלופה, ניצבת רק עוד קבוצה אחת עם מאזן מושלם בתום שני משחקים: פמליקאו. ובראש הקבוצה הזאת, שחזרה אשתקד לליגה הבכירה אחרי 25 שנים, עומד עידן עופר.
המיליארדר הישראלי רכש את המועדון בשנה שעברה, והצהיר שהמטרה המרכזית היא לעלות ליגה. כיאה למישהו שמשיג את מבוקשו, פמליקאו הצליחה כבר בניסיון הראשון. עופר מחזיק גם ב־32% ממניות אתלטיקו מדריד, וזה מאפשר לקבוצה לשאול מהקולצ'ונרוס כישרונות כמו נהואן פרס הארגנטינאי וניקולאס שיאפקסה האורוגוואי, או להעביר לשורותיה ללא תמורה את גוסטבו אסונסאו. לעופר גם יחסים קרובים עם סוכן העל ז'ורז'ה מנדש, וזה מספיק כדי להפוך את הקבוצה הקטנה לבעלת כוח משיכה גדול. כרגע זה שווה מאזן מושלם ורשת נקייה מספיגות, ואם לשפוט לפי ההתנהלות של עופר: יש סיכוי לא רע שזה ייגמר בחגיגות. גדולות. מאוד.
אדוריס מרחף ביום שישי האחרון // צילום: אי.פי.אי
הגול. אריץ אדוריס היה יכול לכבוש את שער הניצחון מול ברצלונה בדרכים שונות ומגוונות. נגיחה, למשל, היתה מסתדרת יופי עם האיש ופועלו לאורך השנים; כך גם פס לפינה, דחיקה או סתם שער של חלוץ רחבה טיפוסי. אלא שאדוריס כבש את השער הזה, בנגיעה הראשונה שלו אחרי שנכנס כמחליף, במספרת.
יכול להיות שזה היה מקרי, אבל בטוח שזה היה סמלי. מספרת היא פעולה שדורשת אלסטיות, אסתטיות, אומץ, חוצפה - תכונות שמזוהות עם שחקנים צעירים או זלאטנים למיניהם - אבל בטח שלא עם בני 38 ששקלו לפרוש בקיץ ממשחק, כי הגוף עושה בעיות. אלא שאדוריס, מוטציה שכבשה 125 שערים עד גיל 30 ו־159 שערים אחרי גיל 30, החליט להישאר לעוד עונה אחת כדי להיפרד מהכדורגל בדרכו, ובלי שהגוף יכריח אותו לעשות זאת. אם זאת ההתחלה של הסוף, מרתק לגלות מה יהיה ההמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
