פפ גווארדיולה? באיטליה יש שכונה שאפילו נבחרת ישראל לא מייצרת
בהתאחדות האיטלקית חלמו על פפ, "התספקו" באנדראה פירלו, וכעת איבדו גם אותו בשל קשריו עם חברת הימורים רוסית • פאולו מלדיני התפטר בעקבות הפרשה שלושה שבועות אחרי שמונה, והכדורגל האיטלקי לא מצליח להתרומם מהכאוס שפוקד אותו
ב-96 שנות מונדיאל, שמונה נבחרות בלבד הצליחו לזכות בגביע העולם. ואחרי קרוב למאה שנות מונדיאל, אפשר להגיד שאף פעם לא ראינו אלופת עולם במצב שפל כמו איטליה הנוכחית. ה"אזורי" החמיצו את שלושת המונדיאלים האחרונים, הודחו בבתים בשני הטורנירים האחרונים שלהם, והמשחק האחרון שלהם בנוקאאוט היה הגמר ב-2006 - בו ניצחו את צרפת בדו קרב פנדלים.
אחרי הגעתו של יורגן קלופ לנבחרת גרמניה, ולקראת הגעתו הצפויה של זינדין זידאן לנבחרת צרפת, גם האיטלקים רצו סופרסטאר משלהם על הקווים. כחלק מהניסיון ליצור מהפכה אמיתית בכדורגל האיטלקי, המגן האגדי פאולו מלדיני הובא כמנהל הטכני, וההתאחדות הפקידה את המשימה בידיים שלו ושל לאונרדו, שותפו מימיו כשחקן מילאן.
השניים שאפו גבוה ונפגשו עם פפ גווארדיולה, בניסיון לשכנע אותו לקחת את התפקיד. הספרדי סירב והיו לו מגוון סיבות - פערים כלכליים, צורך במנוחה אחרי עשור שוחק במנצ'סטר סיטי, ואולי גם ההבנה העגומה כי שיקום של אומת הכדורגל הדועכת הזו היא משימה שגדולה גם עליו.
הפוליטיקה הכתימה את פירלו
השם הבא ברשימה היה חבר אחר של מלדיני מימי מילאן - אנדראה פירלו. בחירה סמלית משהו, שכן קריירת האימון של הקשר האגדי לא הרקיעה שחקים, עם עונה בינונית ביובנטוס ושוטטות בתחנות נידחות מאז. המהלך כבר היה בדרך לסגירה,אלא שאז התפוצצה פרשה שנתנה להתאחדות מארץ המגף בעיטה בפנים.
פירלו משמש כשגריר עולמי של חברת ההימורים הרוסית "פונבט". הבעלים של החברה הוא סרגיי לומקין, אוליגרך רוסי שהוא גם הבעלים של הקבוצה אותה פירלו מאמן כיום - יונייטד FC מאיחוד האמירויות. לומקין אמנם אינו תחת סנקציות בינלאומיות בניגוד לאוליגרכים רבים, אבל הקשר של פירלו לחברה הרוסית לא התקבל בעין יפה במולדתו.
הביקורת באיטליה לא הייתה על העובדה שמדובר בחברת הימורים (דבר שיכול להתפרש כבעייתי בפני עצמו), אלא רק כי החברה היא רוסית. כמו כל מערב אירופה, גם איטליה חוותה הידרדרות ביחסים עם הקרמלין מאז שוולדימיר פוטין הורה על פלישה לאוקראינה לפני ארבע שנים וחצי.
פוליטיקאים רבים באיטליה טענו שלאור קשריו, פירלו אינו ראוי למשרה הלאומית. אפילו אנדריי שבצ'נקו, חברו של פירלו ממילאן ונשיא ההתאחדות האוקראינית כיום, הבהיר עד כמה הוא מאוכזב מההחלטה לשמש כשגריר של מותג רוסי.
איבדה את מלדיני
בשני בבוקר הודה פירלו כי המינוי שלו ירד מהפרק, והודה למלדיני ולאונרדו על האמון בו. כעת מוצאת עצמה ההתאחדות האיטלקית לא רק בחיפושים אחר מאמן חדש, אלא גם בניסיון לשכנע את מלדיני לא להתפטר מהתפקיד שאליו הוא נכנס לפני פחות משלושה שבועות, מה שבסופו של דבר קרה.
איטליה, שגם כך זקוקה לפיגורה, איבדה איש מקצוע ראוי בנסיבות מטופשות. השיקום של מילאן בתחילת העשור החל כאשר מלדיני היה המנהל הטכני, והרוסונרי חזרו לדעוך אחרי שהוא עזב. עם זאת, צריך להודות שאין שום בשורה במינוי של מאמן עם רזומה בינוני כמו פירלו, ושאם זו הייתה המסקנה אליה הגיע מלדיני, אז גם כאן יש בעיה. בלם העבר ג'ורג'ו קייליני כבר סומן כמחליף אפשרי למלדיני, אבל קשה להסיק מהתקופה הקצרה שלו בהנהלת יובנטוס שהוא יכול להפוך את איטליה לגדולה שוב.
ארץ המגף היא אחת מיצרניות המאמנים המובילות בעולם כבר עשרות שנים, אבל עכשיו לא נשארו לנבחרת הרבה אופציות. מלדיני פנה כבר ממזמן לקרלו אנצ'לוטי, אבל גם הוא, בדומה לגווארדיולה, סירב בנימוס כדי להמשיך בנבחרת ברזיל. תדמיתו של רוברטו מאנצ'יני נפגעה לאחר שהקדנציה הקודמת שלו הסתיימה בנטישה של הספינה הטובעת עבור חוזה עצום בערב הסעודית. ואנטוניו קונטה הוא לא בדיוק הדמות שתסכים לציית לתכתיבים של מנהל טכני.
דור שלא ראה את איטליה במונדיאל
אלסנדרו נסטה, שנפצע במסע לעבר הזכייה במונדיאל 2006 ושיחק שנים ארוכות לצד מלדיני במילאן, סיפר לאחרונה כי הבן שלו מעולם לא צפה במשחק של איטליה בגביע העולם, כשהוא מתקרב לגיל 18: "כשאני אומר לו שזכינו במונדיאל, הוא כמעט ולא מאמין לי. לדור של היום זה נשמע מוזר, לילדים של היום המונדיאל מרגישה כמו סיפור מעידן אחר".
הסיפור של נסטה ממחיש את המצב הנואש של איטליה. אז כן, יש מחסור בכישרונות, ולשחקנים אין תירוץ על כך שהם מפספסים מונדיאל אחר מונדיאל בגלל הפסדים לצפון מקדוניה ובוסניה. אבל הבעיה היא עמוקה יותר. פרשת פירלו היא דוגמא לכך שכאשר הכל הולך הפוך, אז זה באמת הכל. זה הסימפטום לריקבון של המערכת.
הפנייה לגווארדיולה הייתה מחשבה נכונה. אין מישהו מתאים יותר כדי להיות "פרויקטור" לענייני כדורגל עבור מדינה במצוקה, אבל עכשיו איטליה צריכה פתרון אחר.
עולם הכדורגל משתנה לנגד עינינו. ספרד הפכה מהלוזרית הגדולה של המאה ה-20 למזללת תארים במאה ה-21. מרוקו מגיעה לחצי (ואז שוב לרבע) גמר המונדיאל, בעוד ברזיל העוצמתית נכשלת פעם אחר פעם ואיטליה בכלל לא משתתפת במסיבה.
דיכאון תהיה מילה מדויקת כדי לתאר את האווירה סביב נבחרת איטליה. הבעיה היא שה"אזורי" צריכים לצאת מהדיכאון מהר, כי אף אחד לא מחכה שהם יתאוששו. בקצב הזה, יכול להיות שב-2030 הבן של נסטה יארח את אביו, את מלדיני את פירלו ואת שחקני הנבחרת לצפייה משותפת במונדיאל - מהסלון בבית.
