איך אפשר לקבוע מי תהיה אלופת העולם? האלופה המכהנת ארגנטינה ואלופת אירופה ספרד הוכיחו במשך יותר מחודש ששתיהן ראויות, ובכל זאת ליונל מסי או רודרי, רק אחד מהם יזכה בכבוד להניף את הגביע. מה בכל זאת יכול לעשות את ההבדל?
הסגנון
די דומה. רצון להכתיב את הקצב, התקפות מסודרות שבהן הכדור עובר מההגנה לה תקפה ולחץ גבוה על היריבה במטרה שוב לזכות בכדור. אבל בעוד הספרדים יתעקשו על תבנית קבועה ומסורתית, הארגנטינאים יודעים להתאים את עצמם ליריבה. נראה שבראשון ספרד תשלוט וארגנטינה תנסה לעקוץ כמה שרק אפשר.
השחקן
קל. שני הקפטנים הכל כך שונים. רודרי, הספרדי, הוא מנהל עבודה מהסוג הישן. מנהיג, אחראי, אבל רק חלק מהמכונה הספרדית. אצל ארגנטינה מדהימה בכל פעם מחדש התופעה. מסי ושוב מסי. בגיל 39 אתם חושבים "לא נוכל לעצור אותו עם שמירה כפולה, אפילו משולשת?". התשובה היא לא.
כשלא הולך, כמו במשחקים האחרונים, המאמן ליונל סקאלוני פשוט נתן למספר 10 לנהל את המשחק. אם הוא לא כובש, הוא מבשל, והיה גם המהלך ההוא נגד אנגליה שהוא סבסב את הארי קיין, ג'וד בלינגהאם ודקלן רייס, שלושה מהשחקנים הגדולים בעולם, על שטח של מטר. אני בטוח שלואיס דה לה פואנטה יגיד לשחקניו לא לרחם על הכוכב הקשיש, אבל ספק אם זה יעזור.
האופי
ארגנטינה אולי לא הנבחרת הכי איכותית, אבל מדהימה היכולת שלה לנשוך שפתיים ולהמשיך לעבוד עד לשריקת הסיום. ארגנטינה הבקיעה שמונה שערים אחרי הדקה ה-75, לא כולל השערים בהארכה. היא עשתה מהפכים של הדקות האחרונות נגד מצרים ואנגליה, וניצחה את כף ורדה ושווייץ ב-120 דקות. היא הנבחרת האולטימטיבית של המאני טיים.
ספרד היא מכונה. העובדה שלא מעט שחקנים גדלו אצל דה לה פואנטה בנבחרות הצעירות יצרה דנ"א ייחודי. המשחק נגד צרפת, שנחשבה לפייבוריטית לזכייה בטורניר, רק הדגיש את האופי הבלתי מתפשר, ולא משנה מול מי הם משחקים - התוכנית והקצב לא ישתנו. אפשר להזמין את קיליאן אמבפה לתת עדות אופי.
יתרון על היריבה
ספרד ספגה שער אחד במהלך הטורניר. שער אחד ובודד במשחק מול בלגיה (1:2) ברבע הגמר. צרפת הצליחה בחצי הגמר לבעוט בפעם הראשונה למסגרת רק בדקות הסיום וגם לא ממש סיכנה את השער. אלופת אירופה הוכיחה ליריבותיה שהסיכוי להגיע לשערו של אונאי סימון הוא קלוש ולא משנה איך קוראים לך.
ארגנטינה הבהירה ליריבותיה שאלופת העולם לא מתכוונת ללכת לשום מקום. אין לי ספק שהנסיגה הבלתי מובנת של קיין וחבריו האנגלים נבעה מהחשש לאבד את היתרון השביר. טעות של מתחילים שבדרך כלל מתרחשת בראש. יתרון פסיכולוגי קוראים לזה.
הקהל
מבלי לדעת מה מצב הכרטיסים ומי קנה ומי מכר, ביום ראשון יהיה רוב מוחץ לאוהדי ארגנטינה ביציעי האצטדיון בניו ג'רזי. בכלל לא תהיה תחרות. ראיתי כבר פעמיים את ספרד, ואם יש לה אוהדים אז רובם של קונצרטים. לעומתם, אוהדי האלביסלסטה שולטים ביד רמה ומגיעים לכל מקום. ספרד תרגיש כמו במשחק חוץ בבואנוס איירס.
הפרשנים בעולם
הרוב נזהרים מלתת קביעה חד משמעית אחרי התצוגות של שתי הנבחרות בחצי הגמר. אמנם חלוץ נבחרת אנגליה לשעבר, כריס סאטון, אמר לי שמהמנצחת במשחק בין ספרד וצרפת תצא האלופה, וגם תיירי הנרי סימן בשלב מוקדם את הספרדים בגלל העומק והאיזון.
לעומתם, סטיבן ג'רארד בחר בארגנטינה בגלל מסי והניסיון, ורוי קין הוסיף שארגנטינה יודעת לנצח מעמדים כאלה. הרי איך אפשר לקבוע באופן מוחלט. מסי לא יעשה עוד נס אחד? אתם רואים את ספרד סופגת שער? מה שנותר זה להמתין בסבלנות.
