שלשום בערב, הבר בלב מיאמי ביץ' היה מלא באנגלים. כולם הגיעו למשחק רבע הגמר נגד נורבגיה בשבת, שהסתיים בניצחון אנגלי, וכולם החליטו להמשיך לאטלנטה, לחצי הגמר נגד ארגנטינה. "אין לנו כרטיסים, אבל יהיה בסדר", הם אמרו, בעודם מצדיקים את המוניטין האנגלי בנוגע לשתייה עד כלות.
אחד מהם שאל מאיפה אני, ואיך קוראים לי. "יואב", עניתי. "מישראל". הוא השיב שקוראים לו רוני. "כמו רוני רוזנטל". חייכתי – רוני היה חבר קרוב בשנים שבהן הייתי כתב בלונדון, והוא עבר מליברפול לטוטנהאם וכיכב בשורותיה – ושאלתי מה הוא חושב שיקרה באטלנטה. "יהיה קשה, אבל ננצח", אמר, וחברו הוסיף: "בלאדי מסי".
האנגלים אמנם כבשו את מיאמי לרגע, אבל העיר הזאת – כמו אמריקה כולה, כמו העולם כולו – שייכת לליונל מסי. זה לא רק שהוא משחק כאן במדי אינטר המקומית (קבוצתו של דיוויד בקהאם האנגלי). וזה גם לא רק שמיאמי היא עיר היספאנית, שבה פונים אליך קודם כל בספרדית ורק אחר כך באנגלית. זאת בעיקר העובדה שגם בגיל ,39 אחרי שעשה הכל וראה הכל וניצח הכל, מסי הוא עדיין הפנים המזוהות ביותר עם הכדורגל.
זה גם לא סוד שפיפ"א רוצה ביקרם של מסי ושל ארגנטינה. מיליוני מילים כבר נכתבו בעיתונות הספורט על הנחות הסלב שהם קיבלו בדרך: על השער שנפסל למצרים נגדם בשמינית הגמר, על בריל אמבולו השוויצרי שהורחק ברבע הגמר. עכשיו, לקראת חצי הגמר, תוהה תקשורת הספורט מה הלאה.
באנגליה כבר סימנו את השופט ששובץ לחצי הגמר. "השופט האהוב על מסי", זעקה אתמול הכותרת ב"דיילי מייל", אחד היומונים הפופולריים בממלכה. מדובר באיסמעיל אל פאת, שופט אמריקני ממוצא מרוקני. מתברר שהוא שפט את מסי ארבע פעמים ב MLS ובכל המקרים הפרעוש ניצח. למיטיבי הלכת: הוא כבש במשחקים האלה חמישה שערים.
במונדיאל הנוכחי הוא כבר שפט בשלושה משחקים, שם שלף שמונה כרטיסים צהובים וכרטיס אדום אחד. השחקנים האנגלים הוזהרו מהיד הקלה שלו על הכרטיסים ומכך שהוא מרבה לשגות. כששפט את משחק שמינית הגמר בין נורבגיה לברזיל הוא סירב לשרוק לפנדל ברור לטובת הברזילאים, ושינה את דעתו רק לאחר התערבות ה-VAR.
אחד מול כולם
למעט הגמר, שישוחק ביום רביעי, חצי הגמר בין אנגליה לארגנטינה הוא כנראה המשחק הטעון ביותר בטורניר. לא רק כדורגל יש בו, אלא גם הרבה משקעי עבר ספורטיביים ולאומיים.
ממלחמת פוקלנד/מלבינאס ב 1982 שבה נכבשו/שוחררו האיים על ידי ארגנטינה ואז נכבשו/שוחררו על ידי בריטניה, דרך "יד האלוהים" של מראדונה במונדיאל 1986 ואחר כך הסלאלום המטורף שלו באותו המשחק שנחשב לשער הגדול בתולדות המונדיאלים, ועד למשחק שמינית הגמר במונדיאל 1998 שבו אנגליה הפסידה בפנדלים. לא מפתיע, לכן,ְ שב עוד שבארגנטינה מדברים על ניצחון, באנגליה מדברים על נקמה.
וזאת גם תהיה תחרות ישירה על מקום בפנתיאון של המונדיאל. מסי מככב עם שמונה שערים, ורוצה לזכות שוב בתואר השחקן המצטיין ובנעל הזהב. יש לו עניין לא רק עם קיליאן אמבפה מצרפת, ששיחק אמש, אלא גם מול הארי קיין וג'וד בלינגהאם האנגלים – כל אחד עם שישה שערים עד כה בטורניר. בלינגהאם התעלה בשני המשחקים האחרונים, שבכל אחד מהם הבקיע צמד – הצעיר ביותר שהבקיע צמד גב אל גב במונדיאל מאז פלה.
באנגליה בונים על בלינגהאם שייקח אותם לגמר, לראשונה מאז 1966. בדרך הוא ייתקל בהגנה הארגנטינאית הקשוחה, וגם בקהל – שלראשונה במשחקי נבחרת אנגליה בטורניר לא יהיה חד צדדי לטובתה. אטלנטה צפויה להתפצל למחנות, מה שמבטיח הצגה לא רק על המגרש אלא גם ביציעים. מצד אחד "אלוהים שמור על המלך", ומן הצד השני "מוצ'אצ'וס" – כל הדרך לניו ג'רזי.
