12 שנים אחרי שמסי שבר לה את הלב: שווייץ מחכה לרגע הנקמה
הרבה מים זרמו בנהר הצ'רלס בבוסטון מאז אותו משחק במונדיאל 2014 - אבל נדמה שלנבחרת של מוראט יאקין יש את הכלים לחולל סנסציה • אורי אוזן על הלב הפועם של השווייצרים, שחולמים לשנות את ההיסטוריה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
לפני 12 שנים, בשלב שמינית גמר המונדיאל 2014, שווייץ הייתה מרחק נגיעה מהפתעה. היא החזיקה מעמד מול ארגנטינה במשך 118 דקות, עד שאנחל די מריה מצא את הפרצה היחידה ושלח אותה הביתה.
הרבה מים זרמו בנהר הצ'רלס בבוסטון מאז אותו יום. גרניט ג'אקה וליונל מסי עדיין איתנו, ושוב הם נפגשים בשלב נוקאאוט מכריע במונדיאל. הפעם ארגנטינה מגיעה כאלופת עולם מכהנת, ושווייץ נמצאת אמנם במסלול התקדמות מרשים, אבל עדיין חסרה את הרגע שמבדיל בין נבחרת נחמדה ולא זכורה לבין אחת הגדולות באמת.
הסיפור של נבחרת שווייץ הנוכחית הוא סיפור של שילוב בין עבר, הווה ועתיד, כשכל אחד מהם נותן לנבחרת את שלו ומוביל אותה לטורניר נהדר עד כה. נתחיל במאמן מוראט יאקין, שהיה בלם עבר וקפטן עם 49 הופעות במדים הלאומיים, אבל בתחילת דרכו כמאמן נתפס כשמרן ונטול השראה, וספג ביקורות קשות על הדרך שבה הקבוצה משחקת.
שווייץ סיימה ב־3:3 מביך עם בלארוס במוקדמות יורו 2024 והובסה 6:1 על ידי פורטוגל בשמינית גמר המונדיאל לפני שלוש שנים וחצי. התוצאות הללו הובילו לכך שיאקין היה קרוב מאוד לאבד את חדר ההלבשה, ובעיקר את אמונו של הקפטן והמנהיג הגדול שלו, גרניט ג'אקה, שיצא נגדו בפומבי.
אז המאמן שם את האגו בצד, טס לבקר את הכוכבים שלו בביתם ודיבר איתם לא רק על כדורגל, אלא גם על החיים עצמם. בכך הצליח להחזיר את אמונם.
אחרי ששינה את האווירה בחדר ההלבשה, הוא גם שינה את הצוות סביבו והביא אנשים שיחזקו את הצד הטקטי - תחום שבו הבין שהוא פחות חזק. משם הנבחרת יצאה לדרך חדשה, עם הישג שיא של רבע גמר יורו 2024, כשבדרך הדיחה את האלופה איטליה והפסידה רק בפנדלים לפיינליסטית אנגליה.
הסמל הכי גדול
ההווה של שווייץ הוא גרניט ג'אקה. הקפטן, שיאן ההופעות והסמל הגדול של הנבחרת, נמצא כבר במונדיאל הרביעי שלו ובמשך שנים היה דמות מעוררת מחלוקת.
מצד אחד, מדובר במנהיג עם נוכחות כריזמטית על המגרש ומחוצה לו, האיש שמחזיק את מרכז השדה ומכתיב את קצב המשחק. מצד שני, הוא פרובוקטור, אחד שתמיד אומר את מה שהוא חושב, והתחושה הייתה שהיכולות שלו לא תמיד עולות בקנה אחד עם הנוכחות העצומה שלו בנבחרת.
לפני שלוש שנים הוא פגש את צ'אבי אלונסו בלברקוזן, וזה עשה לו רק טוב. המאמן הספרדי ייצב את הקשר, הרגיע אותו, שדרג אותו מקצועית וגרם לו לשחק על החוזקות שלו - וזה ניכר גם בנבחרת.
כוכב העתיד
וכאן מגיע העתיד של שווייץ, ואולי השחקן שאם ישחק יכול לגרום לה לשבור את תקרת הזכוכית, לנצח נבחרת גדולה באמת ולהגיע לפיינל פור של טורניר גדול.
יוהאן מנזמבי, קשר מרכזי/התקפי בן 20, הביא לנבחרת משהו שלא היה מזוהה איתה: יצירתיות, קסם ותחושה שיש לה שחקן לא בנאלי, שיכול להפתיע בכל נגיעה שלו בכדור בשליש האחרון.
הוא הפך לאחת התגליות של הטורניר עם שלושה שערים ושני בישולים ב־200 דקות בלבד, אבל לצער העם השווייצרי, הוא נעדר משמינית הגמר מול קולומביה בגלל פציעת שריר והוא בספק גדול למשחק מול ארגנטינה. בלעדיו, המשימה להדיח את אלופת העולם הופכת לקשה שבעתיים.
אז הסיפור של שווייץ הנוכחית שזור בסיפורם של שלושה אנשים, שלושה דורות ונבחרת אחת שמנסה לעשות היסטוריה. מול ארגנטינה של מסי וליונל סקאלוני, הרף גבוה מאוד, אבל ראינו בשלבי הנוקאאוט שהיא פגיעה מבחינה הגנתית.
המשימה של שווייץ היא להתמודד עם רגעי המומנטום של אלופת העולם, לדעת איך להכיל את הדקות שבהן היא מעמיסה שחקנים בחלק הקדמי, לנסות לתפוס אותה דלילה מאחור ולהכריע את המשחק. לפי המשחקים האחרונים של שתי הנבחרות, זה בהחלט אפשרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואורי אוזן
פרשן בכיר של כדורגל ישראלי ועולמי. שחקן נבחרת ישראל ומכבי חיפה לשעבר. התחיל את דרכו בתקשורת ב-2014 בעיתון "הארץ", ופרשן משחקים גדולים כגון גמר המונדיאל 2022. "שידור המונדיאל ב-2018 היה הכי משמעותי עבורי. זכורים לי גם שידורים של משחקי הנבחרת, ובהם הניצחון 2:4 על אוסטריה בסמי עופר ב-2018. אלו שידורים מרגשים".