מאמן נבחרת צרפת, דידייה דשאן, נראה אתמול חסר מצב רוח וסבלנות כשנכנס למסיבת העיתונאים בפוקסבורו, לקראת משחק רבע הגמר הערב נגד נבחרת מרוקו החזקה. הצרפתי פלט אוויר חם ונאנח כשראה את החדר המלא, וכשביקש לעזוב אחרי כמה שאלות עיתונאי זרק לעברו: "תראה קצת כבוד".
דשאן התיישב בחזרה על כיסאו ורטן בקולניות: "קמתי בבוקר, אכלתי ארוחת בוקר עם הנבחרת, באתי לכאן, אני צריך לנסוע חזרה למלון 50 דקות, להתכונן לאימון. יש לי עוד התחייבויות". ובכל זאת, דשאן הנרגן הסכים לענות על שאלה נוספת, גם אם הרגיש שזה עניין לא פשוט מבחינתו. אבל ככה זה בטורניר הארוך והמתיש אי־פעם. אם הצרפתים יגיעו לגמר השלישי ברציפות שלהם, כמו שהם כל כך מקווים, הם יהיו צריכים להמשיך ולהחזיק את המסגרת הזאת עוד עשרה ימים.
דשאן הפנים דבר נוסף במהלך המונדיאל הזה, שאחרי 14 שנה במשרה התובענית הזו כל הפסד כעת יסיים את דרכו בנבחרת, כפי שהצהיר. ולמרות שאמר שהוא לא מתעסק בתרחיש, ברור שהאפשרות הזאת יושבת לו בראש.
כבר לא גונב את ההצגה
הערב, ביום שלישי, או כאמור בעוד עשרה ימים, דשאן יודע שעתידו שלו ועתיד הנבחרת כולה תלוי ביכולותיו של הקפטן קיליאן אמבפה, שעד עכשיו מספק מונדיאל מדהים עם שבעה שערים בחמישה משחקים. כל צרפת נושאת עיניים לחלוץ ריאל מדריד, שבגיל 27 כבר קיבע את מעמדו ככובש הגדול ביותר בתולדותיה (58).
מעמדו של אמבפה בנבחרת צרפת ידע עליות ומורדות במהלך השנים. ב־2018 הוא היה אליל, כשבגיל 19 הוביל את הטריקולור לזכייה בגביע העולם השני שלה, אבל מאז היחס כלפיו היה מעורב. לצד הערכה גדולה ליכולותיו המקצועיות, היתה הסתייגות מאופיו. כשצרפת הודחה לפני שנתיים בחצי גמר היורו על ידי ספרד (מפגש שיכול לחזור על עצמו בשבוע הבא), צפו סיפורים על יחסים מתוחים בחדר ההלבשה, שטענו שהוא לא מגובש. האצבע המאשימה הופנתה לעברו של אמבפה, שלדברי רבים ביקש לעצמו יותר מדי כוח.
החלוץ היה צריך להוביל את צרפת למונדיאל הנוכחי כשלצידו זוכה כדור הזהב עוסמן דמבלה, ומייקל אוליסה שהפך לשם החם ביבשת. הוא הבין היטב שיצטרך לוותר קצת על האגו כדי להשאיר מקום לאחרים. ואכן אמבפה לא רק כובש בגביע העולם, הוא גם מבשל, ועד עתה לא גונב את ההצגה. עמנואל פטי, שהיה ממנהיגי צרפת בתור הזהב, אמר שהקפטן חזר להיות המנהיג האמיתי. חברו לאותם ימים, ביצ'נטה ליזראזו, שיבח את הרוגע של חלוץ ריאל מדריד ואת הבגרות שהוא מביא.
גם דשאן התייחס במסיבת עיתונאים לכוכב הגדול. "קיליאן הוא הקפטן המושלם", אמר המאמן, "הנבחרת כבר שבעה שבועות ביחד, 24/7, אז לכל שחקן יש את הרגישויות שלו, אבל האווירה מצוינת. למרות כל הביקורות, קיליאן נותר ממוקד לחלוטין במטרות שלנו".
"מה שהיה היה"
במשחק מול מרוקו הרבה עומד על כף מאזניים. בצרפת מתגוררים כ־2 מיליון איש ממוצא מרוקאי, יש קשר היסטורי ותרבותי בין המדינות וגם חשבון פתוח. לפני ארבע שנים, במונדיאל בקטאר, מרוקו הגיעה לחצי גמר היסטורי, אבל הודחה אחרי הפסד 2:0 לצרפת, וגם אתמול העיתונאים המרוקאים הזכירו לדשאן שבדקה ה־32 של אותו משחק היה צריך להישרק פנדל לזכותם, אחרי שתיאו הרננדס התנגש ברחבה בסופיאן בופאל.
דשאן, שגם ככה היה חסר סבלנות, מיהר לענות בדיפלומטיות: "מה שהיה היה, כעת משחק חדש. מרוקו נבחרת מצוינת, התקפית, אוהבת להחזיק בכדור ולכבוש שערים. אנחנו מעריכים ומכבדים אותה".
