המונדיאל הקודם היה מלחיץ במיוחד עבור אוהדי ארגנטינה. אחת הנבחרות הבולטות בעולם חיכתה שמונה מונדיאלים לזכייה נוספת, מאז הזכייה הקודמת ב-1986. אלברטו, ישראלי יליד ארגנטינה שמגדיר את עצמו כ"בן 14 מונדיאלים", כדי להמחיש עד כמה מרכזי הכדורגל בחייו, צפה במשחק יחד עם אוהדי ארגנטינה נוספים, כשהלחץ עלה לו לראש – או, במקרה הזה, ללב:
"היה קשה. אחרי שלושה עשר מונדיאלים שאני מחכה, שתיים-אפס, רגוע, בוא נגמור וזהו. הגיע הפנדל, שזה הגול השלישי שלהם (של צרפת/ י”מ). זה שלוש-שלוש. אמרתי: ‘עד כאן, זהו’. פתאום הכל שחור – ובום’”. הוא חטף התקף לב ואיבד את ההכרה.
האוהדים שלוקחים ללב
כשהוא משחזר את האירוע, הוא טוען שחבריו טיפלו בו במקום, אך לא פינו אותו לבית החולים, כדי שיוכל להמשיך לראות את המשחק. "מה, אני אצא משם?”.
פאביו, שמגדיר את עצמו כקונסול בוקה ג’וניורס בארץ, אומר: "אף אחד לא מוציא אותו מפה. בגלל שהוא פה, איתנו, אנחנו מובילים”.
"המשכתי לראות אחר כך, אבל פספסתי כמה רגעים טובים”, מסכם אלברטו.
כדור לא בריא
משחקי כדורגל מצטיירים במחקר המדעי כטריגר לא קטן להתקפי לב. "יש קשר בין אירועי ספורט גדולים, וספציפית המונדיאל, לאירועי לב”, אומר ד”ר שפיר בוטנר, הפרמדיק הראשי של מד”א. "ב-2014, בגרמניה דווקא, בדקו ומצאו שאכן יש קשר ועלייה של אירועי לב סביב משחקי כדורגל בשעתיים שמתחילת המשחק. יש יותר עלייה כשהקבוצה של אותה מדינה משחקת, ויש ירידה כאשר הנבחרת מנצחת”.
פרופ’ קובי שחם, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי ת"א, מוסיף: "מחקרים שנעשו בהולנד, בבריטניה, סביב אליפויות העולם, ראו ש(בקרב) אוהדים של קבוצה מסוימת או של מדינה מסוימת, הייתה עלייה באירועי הלב סביב המשחקים. היו גם מחקרים שבדקו ספציפית סמנים של סטרס באוהדים. מחקר שנעשה בברזיל ומדד את רמת הקורטיזול (“הורמון הלחץ") בדם באוהדים של נבחרת ברזיל סביב משחק, וראו שבזמן המשחק ובזמן שאחריו הייתה עלייה משמעותית ברמת הקורטיזול בדם”.
שחם מסביר כי "בזמן משחק כדורגל, בייחוד כשמדובר במשחק מותח, בייחוד אם אתה אוהד שרוף של הקבוצה, יש עלייה במערכת הסימפתטית בגוף. הדבר גורם לשחרור של הורמונים שגורמים גם לעלייה בדופק וגם לעלייה בלחץ הדם, ואצל אנשים מסוימים, שיותר פגיעים ורגישים, זה יכול לבוא בסופו של דבר לידי ביטוי בהופעה של אירוע לב או הפרעת קצב מסכנת חיים".
לדברי בוטנר, "גם התרגשות וגם לחץ הם גורמים שמשפיעים על הלב, אבל כשמפסידים לוקחים את זה קשה, וגברים מושפעים יותר מנשים – כמעט פי שניים" – ומכיוון שבארץ יש אוהדים של נבחרות רבות, משחקים רבים מביאים לעלייה באירועים לבביים, אם כי הוא מציין שהדבר לא נחקר באופן ישיר.
חלק מאותם אירועים לבבים הם "תסמונת הלב השבור", שלפי שחם "הממצא הזה, בניגוד להתקף לב, הוא הרבה פעמים הפיך – כלומר, אחרי שחווים את האירוע החד, תוך ימים ספורים עד שבועות יש התאוששות בקצב הלב”.
בוטנר מדגיש שמד"א נערך לקראת אירועי ספורט גדולים ומגיב במהירות לקריאות – אך היעילות תלויה גם בצופים. לדבריו, יש לשים לב לסימנים כמו כאב בחזה, חולשה, סחרחורת, הזעה, כאב ברום הבטן, בלסת, בכתף ובגב. “קשה למדוד סטרס", הוא מסכם. "אבל הסטרס הזה לא בריא ללב, וכנראה שהוא מרכיב מרכזי (באירועי לב). בסוף, צריך לזכור שאנחנו נהנים מזה אבל זה רק ספורט.
"חיים את המשחק"
אבל עבור האוהדים הכבדים, כדורגל הוא הרבה יותר מרק ספורט. “זה לנשום. אין כדורגל – אני לא נושם”, אומר פאביו. "כל החיים אני מעריץ את הכדורגל הארגנטינאי”, מוסיף אלברטו. "נולדנו עם זה ונמשיך הלאה לתמיד”.
כשהם נשאלים האם זה לא קצת קיצוני, עונה אלברטו: "קיצוני זה לא להיות עם זה. לא רואים את המשחק – חיים את המשחק. לא קיבלנו גול – קיבלנו טיפול נמרץ אם זה גול”.
בדומה לישראלים, גם לארגנטינאים יש אמונות טפלות. "קודם כל, לא לדבר", אומר אלברטו. לאון, בנו של פאביו, מספר: "ברבע הגמר נגד הולנד הובלנו כבר שתיים-אפס. אנשים התחילו לשיר: ‘יאללה, אנחנו נקרע...’, פתאום אמרו לנו אנשים: ‘אל תדברו, אנחנו לא יודעים. הולנד חזקה’”. אלברטו מסכם: "כדורגל זה לפחות תשעים דקות. עד שזה לא נגמר – זה לא נגמר”.
הם מודעים לעובדה שהם בסך הכל צופים במשחק על מסך, כפי שמודה פאביו: "אנחנו גם מציאותיים לגבי זה שאנחנו רואים את המשחק על מסך – אבל באותה מידה המציאות שלנו היא הרגשות, התשוקה שאנחנו מרגישים כשאנחנו פורקים את הכול, כאילו אנחנו במגרש”.
אלברטו מסכם: "זו המילה הנכונה, תשוקה”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
