![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
הפעם היחידה שבה קולומביה העפילה לרבע גמר המונדיאל הייתה בברזיל 2014. הנבחרת המופלאה של המאמן הארגטיני־יהודי חוסה פקרמן הייתה מהאיכותיות בטורניר, ונעצרה רק אחרי משחק סוער על ידי ברזיל (2:1), שקיבלה כתף רחבה מהשופט הספרדי ולאסקו קרבאיו. את זה הקולומביאנים לא ישכחו.
12 שנה אחרי, לוס קפטרוס השתנו. אמנם נותרו בסגל חמישה שחקנים מאז, אבל רק אחד מהם הוא עדיין שחקן הרכב - הקפטן חאמס רודריגס. למונדיאל ההוא הגיע רודריגס בגיל 22 כשחקן מבטיח ממונאקו, וסיים אותו כאחד הטובים בעולם, מה ששכנע את ריאל מדריד לרכוש אותו תמורת 80 מיליון יורו.
בחמישה משחקים הוא כבש אז 6 שערים, כולל אחד שזכה בתואר "שער הטורניר" וב"פרס פושקאש" מול אורוגוואי בשמינית הגמר. הייתי באותו יום במרקאנה וראיתי מקרוב את הביצוע המושלם - עצירה על החזה, חצי סיבוב ובעיטת יעף למשקוף ופנימה. היה זה אחד השערים היפים שראיתי בחיי.
עד כמה מיוחד היה רודריגס ב־2014? דייגו מראדונה הגדול אמר בסיום המונדיאל שפרס השחקן המצטיין לא הגיע לליונל מסי (שהפסיד בגמר לגרמניה), אלא לקוסם הקולומביאני. והוא צדק.
חאמס הוכיח את עצמו בשש השנים הבאות, בריאל ובבאיירן מינכן. הוא היה בטופ העולמי והזכיר לרבים את עושי המשחקים הגדולים של פעם: מספר 10 קלאסי, לא מהיר ולא פיזי, אבל הכי חכם על המגרש. אחד שכמעט ולא טועה במסירות, ומעל הכל, זה שהופך כל משחק ליצירת אמנות.
לאחר מכן הוא החליט לשנות אווירה ונחת אצל אברטון - ומכאן הכל הלך והידרדר. חאמס המשיך לאל ריאן הקטארית, לאולימפיאקוס, סאו פאולו, ראיו וייקאנו, לאון המקסיקנית, ובחודשים האחרונים הוא משחק בארצות הברית במינסוטה יונייטד.
ספקולציות ופאניקה
לכאורה, בגיל 34 חאמס כבר היה צריך להודיע על פרישה מהנבחרת, אבל זה לא קרה מסיבה פשוטה: בכל פעם שהוא לובש את החולצה הצהובה, הוא מניע את גלגלי הזמן לאחור. זה קרה בקופה אמריקה 2024 שבו הוליך את קולומביה לגמר. נבחרתו אמנם הפסידה לארגנטינה, אבל הוא נבחר לשחקן הטורניר עם שיא של 6 בישולים.
צריך לחיות בקולומביה כדי להבין עד כמה הוא נערץ שם, בפער עצום מכל אחד אחר, כולל לואיס דיאס של באיירן, מי שנחשב לכאורה לכוכב הכי גדול של הנבחרת. זו גם הסיבה לכך שחאמס פתח בכל ארבעת המשחקים במונדיאל, למרות שכבר אינו השחקן שהיה בעבר.
הוא מסתפק בניצוצות פה ושם ומוחלף בכל משחק, אך כל דבר קטן הקשור אליו מצית את אש הספקולציות והפאניקה. כשהוחלף מול גאנה כבר בהפסקת המשחק, נטען שווירוס התפשט במחנה האימונים של הנבחרת, וכמה עיתונאים טענו בשידור שהוא סובל מהתייבשות קשה.
בסיום המשחק חאמס התייצב מול המיקרופונים והרגיע את כולם עם חיוך: "אני בסדר, אין נגיף, אין שום דבר לדאוג לגביו". לדבריו החילוף היה מסיבות מקצועיות, אבל זו לא הייתה האמת. המאמן נסטור לורנסו, יחד עם הקפטן, הודו שבכל זאת כמה שחקנים סובלים מתסמיני שפעת קלה.
"יש וירוס מגעיל שמסתובב והייתי חולה", הודה חאמס. נכון לכתיבת שורות אלה, ולפחות לדברי אנשי הנבחרת, נראה שעד לפתיחת המשחק מול שווייץ בוונקובר, מול יציעים בצהוב, כולם כבר יהיו כשירים.
עוד רגע שיא אחד, ודי
בשמינית הגמר חאמס אמור לרשום את הופעתו ה־131 במדים הלאומיים, שיא חדש. במשחק הקודם הוא השתווה לשוער המחליף במונדיאל הזה, דויד אוספינה, שלאחותו חאמס היה נשוי במשך שש שנים עד שהתגרשו.
ב־130 ההופעות עד עתה הקפטן כבש 31 שערים (שני רק לרדאמל פלקאו עם 36) ובישל 43 פעמים, יותר מכל אחד אחר. זה המונדיאל השלישי שלו בסך הכל, והוא טרם כבש או בישל בו. ב־2018 ברוסיה הוא כבר דעך כשהיה לא כשיר לחלוטין וראה מהיציע את חבריו מפסידים בשמינית הגמר לאנגליה בדו־קרב פנדלים.
עכשיו, במונדיאל האחרון שלו, כאשר הוא בשלהי הקריירה, חאמס רודריגס מקווה להעניק ל־53 מיליון תושבי קולומביה (וגם ל־2 מיליון שחיים בארה"ב ובקנדה) מתנת פרידה - מקום ברבע הגמר, שבו צפוי מפגש מול מסי ואלופת העולם ארגנטינה. ה"קפטרוס" אמנם חולמים ומפנטזים על הרבה יותר מזה, אבל לא מעזים לומר זאת בקול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו