עם העפלה לחמישה מתוך שבעת המונדיאלים האחרונים, אקוודור הפכה לחברה כמעט קבועה בגביע העולם. לא חלק מאצולת הכדורגל בדרום אמריקה, אבל כן נבחרת שמביאה קבלות. ב־2006 היא אפילו העפילה לשמינית הגמר, אבל נדמה שעד השנה היא לא הותירה על האוהד הממוצע שום רגע שהוא יזכור. בשבוע שעבר, זה השתנה.
אקוודור הגיעה למונדיאל עם מה שנחשב ל"דור זהב". מויסס קאייסדו מצ'לסי מנווט את הקישור, ואת ההגנה מובילים וויליאן פאצ'ו ופיירו הינקאפיה - שנפגשו השנה בגמר ליגת האלופות במדי פ.ס.ז' וארסנל בהתאמה. איתם היא סיימה במקום השני מבין עשר הנבחרות במוקדמות בדרום אמריקה (אחרי ששלוש נקודות הופחתו ממאזנה) תוך שהיא סופגת חמישה שערים בלבד ב־18 המשחקים.
אלא שתחילת המונדיאל הייתה מאכזבת עבורה. הפסד בדקה ה־90 לחוף השנהב חיסל די סופית את הסיכוי לסיים במקום השני, ותיקו 0:0 מול קורסאו הקטנה כמעט וסיכל את תקוות ההעפלה שלה לשלב הנוקאאוט.
הנבחרת של המאמן סבסטיאן באקססה הבינה ששינוי כלשהו חייב להיעשות, והיא הלכה על צעד מפתיע. לפני המשחק מול גרמניה, החלוץ הוותיק אנר ולנסיה, מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, העביר את סרט הקפטן לקאייסדו. עם הניסיון הזה לערבב את הקלפים, היא הגיעה למחזור הסיום בידיעה שהיא חייבת לנצח את אלופת העולם לשעבר בשביל לעלות.
למזלה של "אל טרי", היריבה כבר הבטיחה את המקום הראשון ולא היה לה על מה לשחק. יוליאן נגלסמן אמנם שמר על ההרכב החזק, אבל בראש ובגישה רק נבחרת אחת הייתה על המגרש. וזו לא היתה הנבחרת שלו.
אקוודור כבר הייתה בדרך הביתה כשלירוי סאנה כבש עבור המנשאפט בדקה השנייה, אבל שוויון מהיר ושער ניצחון של גונסאלו פלאטה כרבע שעה לסיום סידרו מהפך ו־1:2, כרטיס לשלב הנוקאאוט מהמקום השלישי וחג לאומי. וזה לא בצחוק - נשיא אקוודור באמת הכריז על יום חג לאומי בעקבות הניצחון הגדול.
אכזבה אחרי אכזבה
עבור מי שלא אוהב כדורגל, הקונוטציה לאקוודור היא כנראה לא חיובית. מדובר במדינה שסובלת קשות מאלימות וקרבות יריות בין קרטלים למשטרה ברחובות. לפני שנתיים אקוודור עלתה לכותרות בכל העולם אחרי שחמושים השתלטו על אולפן טלוויזיה בשידור חי, וגם חצי שנה לפני כן כשהמועמד לנשיאות, פרננדו וייאוויסנסיו, נרצח במהלך אירוע בחירות.
גם בכדורגל לא היו הרבה בשורות טובות לאקוודור. ב־2013 הוכתה המדינה בתדהמה כשכוכב הנבחרת, כריסטיאן בניטס, מת בגיל 27 מדום לב. חרף מותו הפתאומי בגיל כל כך צעיר, בניטס שכבש 24 שערים במדים הלאומיים עשה מספיק כדי להיחשב לאחד החלוצים הגדולים בתולדות המדינה.
ועל המגרש? במקביל לרקורד ההעפלות המרשים למונדיאל, הנבחרת נעה בין שערוריות לאכזבות. זה כולל את הפרידה מאקס מכבי תל אביב ג'ורדי קרויף, שעזב חצי שנה אחרי שמונה למאמן מבלי שהעביר משחק או אימון.
וגם את הסקנדל סביב אקס הנבחרת ביירון קסטיו, נגדו היו חשדות שזייף תעודת לידה, הסתיר את העובדה שנולד בכלל בקולומביה, שאזרחותו אינה חוקית ושהוא שותף שלא כחוק - דבר שכמעט עלה לנבחרת בפסילה מקטאר, ולאותה הפחתת נקודות במוקדמות.
בקופה אמריקה, אקוודור לא רוותה נחת כבר יותר מדי שנים. היא מעולם לא העפילה לגמר הטורניר היבשתי, וההופעה האחרונה שלה בחצי הגמר היתה אי שם ב־1993. הסטיגמה שדבקה היא שאקוודור מצליחה רק במוקדמות, ולא בטורנירים הגדולים, בעיקר כי היא מארחת משחקים בגובה של כמעט 3,000 מטרים מעל פני הים - דבר שמקשה על יריבות שלא רגילות לאוויר הדליל.
בדרך לסגירת מעגל
הניצחון על גרמניה היה הרבה מעבר לאחד האירועים המרגשים של שלב הבתים. הוא הפיח תקווה ואמונה בעשרות אלפי אקוודורים שצבעו את היציעים בארה"ב בצהוב וב־18 מיליון אזרחים שצופים מהבית. אזרחים שאחרי כל כך הרבה מפחי נפש, על המגרש ובעיקר מחוצה לו, רצו משהו להיאחז בו, משהו שייתן להם סיבה להיות גאים במדינה שלהם. דור הזהב סוף־סוף מצליח בזכות עצמו, ולא בזכות היתרון הגאוגרפי.
הסיבוב הראשון של הנוקאאוט מזמן לאקוודור מפגש מול אחת המארחות, מקסיקו, במקסיקו סיטי. עבור השחקנים, "יתרון הביתיות" במשחקים בארצות הברית ילך לאיבוד, שכן הקהל שלהם יוחלף בעשרות אלפי מקסיקנים שיצבעו את אצטדיון האצטקה בירוק.
מקסיקו, עם הביתיות והמאזן המושלם ונטול הספיגות שלה בבתים, מגיעה כפייבוריטית. אלא שהנבחרות שהיו איתה בבית התבררו כחלשות להחריד, ואקוודור כנראה שווה קצת יותר מזה - בטח עם כוכבים שאפילו מקסיקו לא יכולה להתהדר בהם.
אז למארחת יש רוח גבית וביתיות, אבל גם לאקוודור יש מומנטום כלשהו בזכות הניצחון הכי גדול שלה אי־פעם במונדיאל. ואם תצליח להדהים גם את מקסיקו, היא תוכל לסגור מעגל מרגש. ההופעה היחידה של הצהובים אי־פעם בשלב הנוקאאוט במונדיאל הייתה כאמור ב־2006, אז הפסידה בשמינית הגמר לאנגליה.
גם הפעם היריבה בשמינית צפויה להיות אנגליה (בהנחה שקונגו לא תפתיע). אם האקוודורים יצליחו לקבוע דייט נוסף עם נבחרת שלושת האריות, תהיו בטוחים שהנשיא ידאג לסמן ביומן חג לאומי נוסף.
