ריאל מדריד הייתה אחת הקבוצות הביתיות ביותר בשנה האחרונה ברחבי העולם. מאז שהסתיימו כל השיפוצים בסנטיאגו ברנבאו וכל המושבים נפתחו לרווחה, הבלאנקוס לא הפסידו שם אף משחק. זה לא שינה שדויד אלאבה, אדר מיליטאו וטיבו קורטואה היו פצועים לאורך על העונה, זה לא הפריע שאין חלוץ טבעי בכיר, זה לא הפריע שקיליאן אמבפה לא הגיע. על פי ההיסטוריה, ריאל מדריד הייתה אמורה לעלות לנצח את באיירן מינכן בביתה הערב (רביעי) ולעלות לגמר ב-1.6. בניגוד למפעל המקביל עם הכדור הכתום, כאן ההיסטוריה נמשכה.
בכל עונה היסטורית של ריאל בשנים האחרונות, יש גיבור לא צפוי. לפני שנתיים היה זה רודריגו, שעם שני שערים מהירים מול מנצ'סטר סיטי הוביל את ריאל לגמר ולאליפות אירופה מספר 14. השנה, אולי בדרך ל-15, יש את חוסלו. החלוץ הטבעי היחיד בסגל של קרלו אנצ'לוטי עלה מהספסל בדקה ה-81 מתוך ייאוש, רצון של המאמן האיטלקי להשוות את התוצאה אחרי ה-0:1 של אלפונסו דייויס ופסילת השער העצמי של הקנדי. העניין בריאל מדריד, במיוחד בברנבאו, שזו לא קבוצה שמתייאשת.
מנואל נוייר היה במשחק גדול, עם עצירות שהזכירו את הקריירה האדירה שלו, אבל דווקא החלוץ הספרדי הצליח לנצל את הטעות הבודדת שלו, השמטת כדור בתוך הרחבה, כדי לבעוט בין הרגליים שלו מקרוב בדקה ה-88. שלוש דקות מאוחר יותר, כדור רוחב של אנטוניו רודיגר מצא את חוסלו בתוך הרחבה לבד ואחרי בדיקת VAR ארוכה, המהפך הושלם. מלכת המפעל מצאה לעצמה נסיך חדש.
ומה נאמר על באיירן מינכן? אחרי שנים ארוכות בהן מילאו את ארון התארים, העונה הזו תיזכר לדורות כאחת המפוספסות בהיסטוריה. הארי קיין, שקיווה לזכות בתואר קבוצתי ראשון בקבוצה שתמיד לוקחת גביעים, ימתין עוד שנה לפחות כדי לחלום שוב על האפשרות לזכות במשהו במדי הקבוצה הבווארית. השדים של 1999 שוב חזרו לרדוף את באיירן, אבל בברנבאו יש קסם אחר - כזה שגורם לנס הקאמפ נואו של מנצ'סטר יונייטד להיראות כמעט כמו אירוע סטנדרטי.
החבורה ממדריד תפגוש בגמר את דורטמונד, הקבוצה שהפתיעה את כולן, אבל יש פה מישהו שיכול להמר העונה הזאת מול הבלאנקוס?
