את ירידת הליגה של בורדו, שרחוקה שלוש נקודות ו-12 שערים מחוף מבטחים לקראת מחזור הסיום, אפשר היה לחזות מראש. כבר כמה שנים שהקבוצה מדרום-מערב צרפת מתנדנדת בין מאניה לדיפרסיה, נאבקת על מקום באירופה ואז על הישארות בליגה ומחליפה מאמנים בקצב – עשרה כאלה בשמונה העונות האחרונות – עד שבסופו של דבר לא הצליחה למנוע את הבלתי נמנע. בשבת היא תארח את ברסט, אך הידיעה שרק ניצחון עצום שלה ותבוסות של סנט אטיין ומץ ישאירו לה סיכוי אפסי לשרוד בליגה הובילה אפילו את המאמן דויד גיון לסכם; "אנחנו כישלון, זאת עונה עצובה, לא מגיע לבורדו לשחק בליגה הראשונה".
עם שש אליפויות שהאחרונה בהן ב-2009 תחת הדרכתו של לורן בלאן ועוד שבעה גביעים, בורדו היא אחת הקבוצות הגדולות בליגה הראשונה בצרפת. ב-2018 היא עוד סיימה במקום השישי בטבלה, אבל הסדקים שבלטו כבר אז התרחבו עם הזמן והפכו לבור גדול העונה הנוכחית. אחרי שאשתקד ניצלה בזכות ניצחונות דחוקים במחזורי הסיום, העונה לא הייתה דרך לעצור על הנפילה.
לא חילופי מאמנים בחודש פברואר – גיון במקום ולדימיר פטקוביץ' – וגם לא צירוף של ארבעה שחקנים חדשים בחודש ינואר עזרו. בורדו התחילה את העונה עם הפסד ביתי לקלרמון ובהמשך חטפה חמישייה משטרסבורג, שישיה מראן, חמישייה מריימס, שישייה מליון וחמישייה מנאנט. רק באפריל שמרה על רשת נקייה פעם ראשונה, ועם 89 ספיגות היא מציגה את ההגנה הרעה ביותר בחמש הליגות הגדולות באירופה.
אז נכון, היו פציעות, אבל זה קורה לכל קבוצה. המשבר של בורדו נובע מרכש גרוע מאוד שהתבצע בקיץ, ביטחון עצמי רעוע, משחק הגנה שערורייתי וכאוס שגלש מהמגרש החוצה בשלב מאוד מוקדם. משבר כלכלי אילץ את המועדון לשחרר בינואר וללא הודעה מוקדמת את אלוף העולם לורן קוסיילני, שזעם על ההתנהלות; "הם לא הסבירו כלום, זה כמו לקבל סטירה לפנים" אמר ל"לאקיפ".
בחודש מרץ השוער הוותיק בנואה קוסטיל התעמת עם האולטראס של הקבוצה ואיים לעזוב באופן מיידי, ובמקביל נשיא הקבוצה ג'ראר לופז תקף בחריפות; "נראה שאלה האחים של השחקנים שמשחקים פה. הם נראים כאילו יש להם רימון ביד בכל פעם שהם מקבלים את הכדור". במשחקים האחרונים האוהדים תלו כרזות נגד השחקנים ובתקשורת דווח על בלאגן לא נורמלי במועדון שהתדמית שלו תמיד הייתה נקייה, משפחתית וטובה.
לפני 30 שנים, כשירדה בפעם הקודמת לליגת המשנה, בורדו חזרה במהרה ועם שחקנים כמו זינאדין זידאן שהצטרף וביצ'נטה ליזראזו וכריסטוף דוגארי שגדלו במועדון, היא שבה לצמרת עד שב-1998 זכתה באליפות עם כוכבים כמו סילבן ווילטורד וליליאן לאסלאן. היום, נוכח חוסר הוודאות וחוסר הארגון שריסקו את הקבוצה, קשה לראות איך בורדו מייצרת מסע היחלצות דומה. כפי שזה נראה, צריך שיקרה משהו דרמטי ודרסטי כדי שהקבוצה שפעם הייתה חבורה קבוצה בצמרת הליגה הצרפתית תשוב להיות כזאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
