לא צריך להחזיק בגופיה של סטף קרי בשביל לדעת שה-NBA כבר מזמן הפכה לליגה של שלשות על טהרת קלעיה המחוננים, אבל גם היום, ב-2022 כנראה אין דבר מרגש יותר מהטבעה רועמת על פרצופו של ביג מן נאיבי או יצירתיות אתלטית במגרש פתוח של טובי המעופפים.
עד לא מזמן תחרות ההטבעות השנתית במשחק האולסטאר היתה הקינוח העונתי של הליגה שכולנו חיכינו לו בשקיקה. השמות הגדולים ביותר המשחק ממיקל, הדוקטור, וינס וקובי, דאגו לקחת חלק ולהגדיל את המיתוס שלהם בזכייה בתואר האקרובטי.
הימים האלו נכחדו יחד עם המשחק הפיזי, הדיסק מן והדינוזאורים, והשאירו לנו תחרויות נטולות כוכבים עם שמות כמו: אובי טופין וקול אנתוני שינסו להנחית קצת רושם בתחרות הקרובה בשישי. זה בדיוק הזמן לזנק קצת לאחור ולדרג את עשרת המטביענים הגדולים בתולדות המשחק.
10. לברון ג'יימס
מדהים שגם שהוא תכף מכבה 37 נרות על העוגה וסוחב אחריו 19 שנים של מפגשים אינטימיים עם הטבעת, המלך ג'יימס עדיין מספק לנו הילייטס על בסיס שבועי מהדאנקים הכוחניים שלו.
בשיאו האתלטי הוא היה שילוב של כוח ונפיצות שכמותו לא ראינו אף פעם - הדירוג הנמוך שלו ברשימה מגיע רק בגלל העדר מסוים של יצירתיות והעובדה שבניגוד למה שהבטיח בתחילת הקריירה הוא מעולם לא לקח את הכישרון שלו להשתתף בתחרות הטבעות. עוד סיבה מדוע הוא לעולם לא ישיג את מייקל כגדול מכולם.
9. זאק לוין
יש עוד הצגה אווירית בתקרה של היוניטד סנטר שלא קוראים לה ג'ורדן, והיא שייכת למעופף החינני של הבולס שעדיין נשארו לה מספיק שנים בשביל לשכתב אותה, למרות פציעות קשות שעבר שגנזו במעט את יכולת ההמראה.
רזומה ההטבעות של זאק במשחקים רחוק שנות אור משאר החבר'ה פה ברשימה, אבל אי אפשר להישאר אדישים לשתי תחרויות ההטבעות בהן זכה ב-2015 ו-16, שם סיפק מופע קרקסי שמבחינת הקושי והיצירתיות של הדאנקים הוא אולי המרשים אי פעם.
8. קלייד דרקסלר
שם שלא ממש זוכה לתהודה ההיסטורית שמגיעה לו גם בתור כוכב וגם בתור אחד המטביענים הגדולים שחרכו סינקרס. הכינוי "דה גלייד" (הדואה) הוא כבר הברקוד להבין מה נמצא בתוך החבילה.
מעופף גדוש בסטייל שעשה את זה בפרצופם של שחקנים, במגרש הפתוח וגם בכמה תחרויות הטבעות שלא הצליחו להשאיר חותם. לצערו, גם פה הוא התעופף בשנים הלא נכונות ששאר הפוקוס הלך למייקל והשאיר את קלייד ללא התהילה שכל כך מגיעה לו.
7. קובי ברייאנט
הצעירים והנרטיב שהשתרש זוכרים את הממבה עליו השלום בגרסה הבוגרת שלו כמספר 24, שמלאה בעיקר בפייד אווי וקילר אינסטנקט, אבל מספיק ביקור זריז ביו טיוב בשביל להתהפנט מהווריסה הצעירה של מספר 8 עם האפרו והאתלטיות הנדירה.
קובי בשנותיו הראשונות היה מופע האקרובטיקה השלם, דורס טבעות אכזר ומציג חן אלגנטי במגרש הפתוח בשלל דאנקים. כולל גם זכיה בתחרות ההטבעות באול סטאר של 97 בשנת הרוקי שלו, רק בשביל להוסיף את העיטור שמדובר באחד הגדולים אי פעם גם בתחום הזה.
6. בלייק גריפין
מביך קצת לראות את הגרסה המזדקנת והמדדה של בלייק בעידן הנוכחי בברוקלין, אבל אנחנו פה בשביל להזכיר לכם שמדובר באחת מהדאנקרים הגדולים אי פעם ובטח מתחילת המילניום, וסיוט מוחשי לכמה מקורבנות שלו סטייל פאו גאסול, קנדריס פרקינס ומוזגוב האומלל.
גריפין של השנים הראשונות שלו בקליפרס היה המופע האווירי השלם שאי אפשר למצוא גם בקרקס. הוא הטביע על כל דבר ומעל כל דבר, כולל קיה בחניית נכים בתחרות ההטבעות ב-2011 שהוסיפה לו את התואר הנכסף.
5. שון קמפ
אולי הווירטואוז מספר אחד בכל הרשימה המרהיבה הזאת, "איש הגשם" של סיאטל היה להטוטן שלו היה מבצע את המהלכים שלו משנות ה 90 בעידן של היום היה מגדיר מחדש את המונח סנסציה ויראלית. מהרגע שהגיע לליגה מהתיכונים קמפ היה יוניקרון של הטבעות שעשה דברים באוויר שחלקם לא שוחזרו עד היום.
בגובה של 2.8 מ' של אתלטיות דחוסה, הוא היה מסיים ההאלי הופ אולי הטוב בכל הזמנים (ותודה לגארי פייטון) וגם השאיר חותם בכמה תחרויות הטבעות למרות שמעולם לא זכה להניף שם גביע.
4. דוקטור ג'י
זה שהאיכות הצפייה היום במהלכים הגדולים שלו קצת דהויה וחלקה אף בשחור לבן, לא בולמת במאום את הכבוד שמגיע לדוקטור כאבא המייסד של תופעת הדאנקים ולנצח גם הסמל המיתולוגי ששיכתב את התופעה. ארווינג היה האורגינל והמעופף הראשון שניסה במשחקים דברים שאף אחד לא העז אפילו לפנטז עליהם.
כפות הידיים הענקיות איפשרו לו להחזיק את הכדור כאילו היה אפרסק שטוף ולעשות איתו כל מה שהוא רוצה באוויר. הדוקטור סיפק את ההשראה לבאים אחריו עם ההטבעה המפורסמת מקו העונשין בתחרות של aba ב-77 ואולי אחראי לדאנק הגדול אי פעם שנענע את הכדור לישון על פרצופו של מייקל קופר ההמום.
3. דומיניק ווילקינס
אף אחד לא היה יוצא להפגין לו היינו מקמים אותו במקום הראשון, אבל דומיניק יסתפק במדליית הארד אחרי קרב צמוד ביותר. הכינוי שלו "מכונת היי ליטס האנושית" מספר כמעט את הסיפור כולו, ומספיק ללחוץ על כפתור הפלי של איזה מיקס הטבעות ברשת בשביל להבין מדוע הפוורוד של ההוקס הוא הגורו של המטביענים עד עצם היום הזה.
הכוח המתפרץ, הווינדמיל המפורסם, הטבעות הטיפ אין מהלוח ואינספור קורבנות שהכירו מקרוב את המונח "השפלה" בזכותו, מספרות רק חלק מהסיפור. דומיניק גם פינק אותנו במספר תחרויות הטבעות (כולל שתי זכיות ב-85 ו-90) וקרב אגדי אחד נגד מייקל בתחרות ההיא ב-88 בשיקאגו שבה רבים סבורים שהיה צריך לנצח.
2. מייקל ג'ורדן
קצת מוזר לדרג את האיש הזה כמספר שתיים בכל דבר שמתקשר עם כדור כתום, אבל מייקל יאלץ לסלוח לנו הפעם. אייר ג'ורדן הוא כינוי מחייב שעד היום מוכר סניקרס ומותגי הלבשה במאות מילונים ויש לכך סיבה.
מייקל היה המעופף המענג ביותר בתולדות המשחק, הטבעות שמזכירות יותר מופעי בלט וגם לא מעט דאנקים על פרצופם של שלל ביג מנים (היי יואינג ומו טמבו) ומהלכים במגרש הפתוח שעד היום ממשיכים לרגש גם שצופים בהם בפעם האלף ואחת.
מייקל כמובן לא יכל להמשיך למכור פוסטרים מבלי לקבל את הגושפנקא הסופית כמטוס סילון מבלי להשתלט על התחרות והוא עשה את זה פעמים ב-87 ו-88 (אחרי שהפסיד ב-85) כולל הטבעה המפורסמת ההיא מקו העונשין שממשיכה לעטר קירות של לא מעט בתים גם למעלה משלושים שנה אחרי.
1. וינס קרטר
לפני שוינס נחת בזירה אף לא באמת האמין שיקום הדאנקר שיאפיל על מייקל ודומניק, אבל תשאלו את הקרפקת של פדריק וייס והוא בוודאי ידווח לכם מדוע הוא עדיין סובל מהתקפי חרדה בכל פעם שמישהו מזכיר את השם הזה.
"אייר קנדה" הגיע לראפטורס רגע לפני סוף האלף והשאיר ליגה שלמה פעורת לסט. מטביען כמוהו לא היה וספק אם אי פעם ישחוזר. דרגת קושי בלתי נתפסת, יכולת להטביע על כל מי שניצב בדרך וערימות של מהלכים שיכולים לספק שעות של מיקסים לכל מי שרוצה לחוות שוב את התופעה. קרטר בשנותיו הראשונות היה הדבר הכי מדהים אולי שראינו בגזרה האווירית, אבל גם בשנותיו המאוחרות הראה לנו שהקפיצים ברגלים עדיין נשמרים.
את הדרגה הרשמית שלו כגדול מכולם הוא כמובן קיבל באותה תחרות בלתי נשכחת באוקלנד בשנת 2000 שהראה לנו דברים שהדמיון הפרוע ביותר אפילו לא העז להגיע. אנחנו מאמינים ששמו יישאר בראש דירוג המטבעים הגדולים גם בחגיגות ה 120 לליגה.
