לא מעט ישראלים שיחקו השנה ברמות הגבוהות ביותר של כדורסל המכללות. למעט עמנואל שארפ, כולם היו פרשמנים וניסו להתרגל בדרכם לסגנון המשחק והחיים החדשים באמריקה. עבור לאג'יי ג'ונס, שזו הייתה עונתו הרביעית במכללות, מדובר בפסגה נוספת אליה הצליח לטפס.
ג'ונס בן ה-21 הוא יהודי-אמריקני, אותו חשפנו לראשונה כאן ב"היום" לקהל הישראלי. הוא היה אחד מכוכבי אוניברסיטת פלורידה סטייט, המשחקת ב-ACC, וסיים את העונה עם 12.7 נקודות ו-5.7 ריבאונדים למשחק. במילים אחרות, הוא השחקן היהודי המצליח ביותר במכללות העונה.
"הייתי אמור לבוא לישראל ולשחק במכביה האחרונה, אבל היא בוטלה", מספר לאג'יי בראיון בלעדי ל"היום". "ברגע שאנשים בישראל גילו שאני יהודי, כולם רצו לעזור לי. זו משפחה גדולה ואנחנו רוצים לתמוך אחד בשני".
מחובר ליהדות
ג'ונס, שעדיין אינו מחזיק באזרחות ישראלית, מרגיש מחובר לקהילה היהודית והישראלית. באינסטגרם הוא מציג את שמו הישראלי, ארי ג'ונס, לצד מגן דוד ודגל ישראל. כשהוא חוזר הביתה, הוא נוהג לבקר את הרב שלו בבית חב"ד וחוגג את כל החגים היהודיים - כולל צום ביום כיפור.
המסע של ג'ונס היה ארוך ומאתגר. הפריצה שלו הגיעה בכיתה י', אז חווה צמיחה משמעותית גם בגובה וגם ביכולת. במקביל, שיחק פוטבול אמריקני בתפקיד ווייד רסיבר. "זה היה בשביל הכיף, הפוקוס שלי תמיד היה בכדורסל. אני חושב שזה שיפר את המהירות ואת הפיזיות שלי על המגרש". הוא הוביל את התיכון שלו להיות אחד הטובים בפלורידה, וטים לויד - שהחליף את פיל ג'קסון בשיקגו בולס ב-1999, קישר אותו למספר קולג'ים בדיוויז'ן הבכיר.
בסופו של דבר, טרלטון סטייט רצו אותו, אך בדיקת א.ק.ג בעייתית השביתה אותו בחלק גדול מההכנה. "זו הייתה חוויה קשה מאוד", מספר ג'ונס. "הייתי צריך להתאמן לבד כי חשבו שיש לי משהו בלב ולא רצו לקחת עליי אחריות. אסרו עליי להשתתף בפעילויות עם הקבוצה. כשקיבלתי את האישור, היה לי קשה להשתלב ולחזור לכושר".
"ברגע שאתה מראה רכות - אתה נבעט החוצה"
בדומה לפרשמנים הישראלים, גם עבור לאג'יי העונה הראשונה במכללות הייתה בעיקר מחשלת. "זה מאוד קשה להפוך מלהיות ה-איש בתיכון ואז להיקבר בקצה הספסל בלי לדעת אם אתה הולך לשחק או לא, אבל הרגשתי שבטווח הארוך זה עזר לי כי למדתי הרבה והתחלתי להתחרות נגד בחורים מבוגרים יותר, שהם מהירים וחזקים יותר ממני".
מה הצלחת ללמוד משם?
"הבנתי מה זה לעבוד קשה. אלה כנראה האימונים הקשים ביותר שעשיתי בחיי. הרבה התניה, הרבה הגנה, הרבה קשיחות וחוסן מנטלי שאתה צריך לעבור, אפילו רק כדי להישאר באימונים. ברגע שאתה מראה טיפה של רכות - אתה נבעט החוצה. אתה יודע שאם אתה לא יכול להתאמן, אתה לא יכול לשחק".
"זה לימד אותי הרבה על להיות יותר פיזי, להיות יותר קשוח, לשמור ולקחת ריבאונדים טוב יותר, כי זה מה שיביא אותך למגרש - הגנה וריבאונדים, אז לקחתי את זה בחשבון לתחנות הבאות".
הגיע כדי להוכיח
בשנה שלאחר מכן הוא הלך בדרכו של אביו ושיחק בבארטון, המשחקת ברמת הג'וניור קולג'. בדרך כלל שחקנים משתמשים במסגרת הזו כדי להתכונן לקולג'ים - אך ג'ונס ניצל זאת כדי להוכיח לדיוויז'ן 1 מה הם פספסו.
הוא זכה באליפות ה-NJCAA, המקבילה ברמה הזו לטורניר ה-NCAA, ונבחר לשחקן המצטיין הן בעונה הסדירה והן בטורניר הסיום. בשנה השלישית, הוא פרץ בסנט בונאוונטורה, לשם הגיע דרך איש התקשורת לשעבר אדריאן ווז'נרובסקי, ומשם התקדם לפלורידה סטייט.
בעונה האחרונה, ג'ונס השווה את שיא השלשות של האוניברסיטה עם 10 קליעות מול ג'ורג'יה סאות'רן, בדרך לשיא קריירה של 36 נקודות. הוא הוביל את קבוצתו לרבע גמר ה-ACC, אותו הקונפרנס בו משחק נועם דוברת עם מיאמי, שם הוביל קאמבק מרשים מול אוניברסיטת דיוק היוקרתית עם 28 נקודות, שלצערו לא הספיקו - והם סיימו את העונה עם הפסד 80:79.
"המטרה היא להגיע ולהישאר ב-NBA"
למעשה סיימת את המכללות. מה השלב הבא בקריירה שלך?
"כרגע אני עדיין לא יודע. אני מנסה לבדוק את האופציות ולראות האם אני יכול להישאר לשנה חמישית בפלורידה סטייט, ועדיין שתהיה לי האפשרות להירשם לדראפט ה-NBA. אני מתרגש לקראת המעבר מהקולג' לכדורסל מקצועני. לאן שלא אלך, זה הולך להיות מאוד מרגש".
אתה יכול לשחק גם בישראל כמתאזרח. זה דבר שעובר בראש?
"המטרה העיקרית שלי היא ה-NBA והמוצא האחרון שלי הוא לנסוע לחו"ל. אני אוהב את האפשרות של לשחק כדורסל מקצועני בחו"ל, אבל בשבילי המטרה היא להגיע ל-NBA ולהישאר ב-NBA".
תרצה לייצג בעתיד את נבחרת ישראל אם יפנו אליך?
"כן, בוודאות".
את הראיון אנחנו מקיימים מבית משפחת ג'ונס בנפטון ביץ', השוכנת על חוף הים בפלורידה. אימו, נאווה, השרישה בו את האהבה לישראל ולמורשת היהודית. "היא תומכת בי בכל מה שקשור לכדורסל. אם היא מרגישה שאני לא משחק טוב, היא גם תצעק עליי אחרי המשחק".
שיחקת השנה בעמדת הפאוור פורוורד בגובה 2.01. אתה יחסית נמוך לעמדה.
"זה פשוט המקום שבו הקבוצה רצתה שאשחק. אני מרגיש שאני יותר כנף, אבל אם הקבוצה צריכה שאשחק ב-4, אשחק ב-4. לא משנה לי באיזו עמדה אני משחק כל עוד אני על המגרש".
"השחקן האהוב עליי הוא קובי בראיינט"
מי המודל לחיקוי שלך?
"השחקן האהוב עליי הוא קובי בראיינט, אבל אין לי מישהו שאני מסתכל עליו כמודל. אני לומד מכולם ומנסה לקחת כלים מהמשחק שלהם. ב-NBA אין לי קבוצה מועדפת, אני נכנס ליוטיוב וצופה בהיילייטס. לאחרונה נהניתי לצפות בלוקה דונצ'יץ'. הוא כל כך טוב. זה כיף לראות שיש דברים שקשים לכולם והוא עושה אותם בצורה כל כך קלה - זה נראה חסר מאמץ".
מדוע החלטת לכתוב את שמך בעברית בפרופיל באינסטגרם?
"זה השם העברי שלי וזה מידע ציבורי. אם אתה רוצה להכיר אותי, אז זה משהו שאתה צריך לדעת. אני לא מסתיר את זה שאני יהודי, לא רואה סיבה לכך, גם אם זה יביא איתו שנאה או משהו דומה. זה חלק ממני".
חווית אנטישמיות בעקבות הכיתוב בעברית?
"אני זוכר שמישהו הגיב באחד הפוסטים שלי שאני לא הולך להיות כל כך טוב בכדורסל בגלל הדגל בביוגרפיה שלי. לא הגבתי לו, אבל חשבתי לעצמי: 'אתה פשוט לא מכיר אותי, אתה נותן לתקשורת להשפיע עליך'. אתה רואה שיש שנאה כלפי קבוצה אחת, ואותו אדם פשוט נתן לזה להשפיע ולהפיץ עוד שנאה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו