כשמדברים על אגדות היורוליג האמריקניות, אחד השמות הראשונים שעולים הוא של מייק באטיסט. הפורוורד האימתני של פנאתינייקוס, שזכה שלוש פעמים במפעל ונבחר לאחד מ-25 השחקנים גדולים בתולדותיו, ממשיך לעקוב מרחוק בזמן שהוא עובד כעוזר המאמן של טורונטו ראפטורס מה-NBA.
בחלק השני של הראיון הבלעדי ל"היום," שחקן העבר נכנס לתפקיד הפרשן ומנתח: "היורוליג השנה מאוד תחרותי. כל משחק קובע. הם משחקים הרבה יותר משחקים ממה שהיו כשאני שיחקתי. אפילו בעונה ביורוליג שהגעתי לפיינל פור, שיחקנו אולי 25 משחקים. עכשיו הם ב-38 משחקים ואז יש פלייאוף, אז הם מגיעים כמעט ל-45 משחקים בעונה.
באטיסט ממשיך: "המוצר מאוד תחרותי, ואני פשוט מחכה לראות איך זה יתפתח. הפיינל פור באתונה השנה, אז אני אהיה שם, אראה חברים שאני מחשיב כמשפחה שלי. יהיה טוב לחזור לשם, לצפות במשחקים טובים ולהתעדכן עם חברים וחברי לשעבר בפנאתינייקוס"
.
זכרונות מיד אליהו
לבאטיסט היולא מעט מפגשים קשוחים עם מכבי תל אביב במסגרת היורוליג, שהלכו בכל פעם לצד אחר. ניכר על פניו שהוא שמח להיזכר באותם ימים, שחלפו עברו כבר לפני 20 שנה. רגע לפני שהוא צולל לאותן זכרונות, הוא מנתח קצת את מצבה של החברה החדשה במפעל, הפועל תל אביב.
מה דעתך על הפועל תל אביב, בעונת הבכורה שלה?
"הם היו נהדרים, אבל הם בעיצומה של תקופה פחות טובה. כל קבוצה ביורוליג עוברת עליות וירידות בגלל שזו עונה כל כך ארוכה. אני יודע שזמן האימון הוא לא מה שהיה בתקופתי, אז זה מאוד קשה לנהל את הזמן עם הקבוצה כדי להמשיך להוציא את המוצר הכי טוב על המגרש.
"הם ירדו למקום השישי כרגע, נותרו עוד עשרה משחקים לסיום העונה, זה הרבה זמן, ואני מבטיח לך שבעשרה המשחקים האחרונים האלו תראה כל קבוצה נלחמת על כל כדור אבוד, כי כולם נלחמים על מיקום בפלייאוף. עשרת המשחקים האחרונים יהיו מאוד מרגשים".
מכבי תל אביב בדיוק חזרה ליד אליהו והתחילה לנצח משחקים צמודים. מה אתה יכול לספר כיריב על האווירה באולם הזה?
"זה אחד המקומות שהכי קשה להיות בהם, אבל אהבתי לשחק במקומות כאלה. אהבתי לשחק בהיכל השלום והאחווה, אהבתי לשחק בפיוניר. כשאתה באואקה אתה משחק מול הקהל הביתי שלך וקצת יותר נוח לך שם, אבל כשאתה משחק בחוץ, האוהדים באמת מעלים עבורך את הרף, ואצל מכבי תמיד אהבתי לשחק. האוהדים גורמים ל-12,000 איש להרגיש כמו .25,000 זו אווירה נהדרת, והדרך שבה האוהדים גורמים לך להרגיש נותנת לך מוטיבציה לשחק באולם הזה".
זיכרון ספציפי מיד אליהו?
"הזיכרון האחרון שלי הוא מ-2012, מסדרת פלייאוף של חמישה משחקים, היה אכזרי מאוד. זו הייתה סדרת טובה מאוד, אני שמח שיצאנו עם הניצחון, אבל זה היה קשה מאוד והאוהדים של מכבי באמת הפכו את העבודה שלנו למסובכת מאוד. הפסדנו את המשחק השלישי, ניצחנו את הרביעי בישראל כדי לכפות משחק חמישי באתונה. זו הייתה סדרה מתישה".
והמשחק החמישי הזה היה משהו מיוחד.
"כן, מאוד. הובלנו ב-10 נקודות כשנשארה אולי דקה וקצת לסיום, ומכבי קלעה זריקות, אנחנו החטאנו עונשין, הם השיגו כמה חטיפות והם היו במרחק של פוזשן אחד מלנצח אותנו וללכת לפיינל פור שרדנו את זה איכשהו.
"פנאתינייקוס ומכבי זאת היסטוריה. הן שיחקו אחת נגד השנייה בסופרוליג ב,2001- מכבי ניצחה את פאו. נפגשנו איתם ב2005- במוסקבה, הם שוב ניצחו אותנו. אז תמיד יש את היריבות הזו של הירוק נגד הצהוב, שהיא תמיד מיוחדת".
מה התחזית שלך לפיינל פור היורוליג העונה?
"פנאתינייקוס, אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה ו... ולנסיה. אלו ארבע הקבוצות שלי כרגע. אני תמיד בוחר שלוש קבוצות צפויות ו'סינדרלה' אחת. לא צפויה. שוב, נותרו עשרה משחקים, אתה באמת לא יודע מה יקרה, אבל אני אהיה שם בפיינל פור לראות מי ינצח השנה".
