שכר לימוד: היכולת של הישראלים במכללות לא מעידה על עתידם

שבועיים וחצי לתוך עונת המכללות הכי ישראלית שהייתה בכדורסל הישראלי ואפשר להתחיל, לפחות לנסות, בגיבוש המסקנות. כבר למדנו שה-NCAAדינמי ומשתנה, אבל הכסף החדש שנכנס עשוי לסנוור. הכדורסלנים המקצועיים הישראלים לא המריאו לארצות הברית כדי לצאת עם תואר, אלא כדי לשפר את הבסיס, לשכלל את ארסנל הכלים ולקבל צ'ק חלומיעל שישה חודשים של קליעה לסל.

הישראלים והישראליות שלנו באמריקה נעים על כל הקשת שיש לענף להציע, בין שחקני מפתח (בעיקר בשחקניות), שחקני רוטציה ועד ליושבי הספסלים. בהמשך הכתבה ננסה לגעת במרכזיים שבהם - אלו שמשחקים יותר, פחות ומדוע לא צריך להתרגש כבר עכשיו מהמגמות הנראות לעין.

במגמת הצטיינות: הילה קארש (פרדו) ואלון מיכאלי (קולורדו)

הציפייה שלנו, כקהל ישראלי, היא שלמקצוענים יש יתרון על הלא מקצוענים בכך שהם יותר בשלים, או מוכנים, לשחק כדורסל בסגנון אחר. יש כאלו שההסתגלות לוקחת זמן, כמו שקורה עם שחקנים שעושים את הדרך ההפוכה, אבל שני השחקנים הללו השתלבו יחסית במהירות בקבוצות שלהם ואף הגיעו לתפקידי מפתח.

נתחיל מקארש, שהפכה את פרדו לקבוצה שלה בתוך זמן קצר. היא נבחרה לפרשמנית השבוע בליגת הביג 10 החזקה וקלעה 18 נקודות למשחק עד למפגש מול קנטאקי, שם לא הצליחה להראות יכולות מול הגובה והעומק של המדורגת 20 נכון לנקודת הזמן הנוכחית. פרדו לא משתמשת ביותר מדי תרגילים והכדורסל יחסית סטטי, אז קארש מצליחה גם לייצר לעצמה ועד כה הרבה כדורים גם נכנסו לטבעת. כרגע, זה נראה מבטיח.

מיכאלי הגיע לקולורדו בשלב יחסית מאוחר, אבל תוך זמן קצר גם מאמנו הבין שמקומו ברוטציית הגבוהים. הוא משחק גם ב-4 וגם ב-5, מריצים עבורו תרגילים לפוסט אפ ולעיתים נדירות הוא גם מוביל את הכדור. מדברים עליו הרבה בתור שחקן שיכול לתרום גם בצד ההגנתי, אבל עד כה לא פגש בשחקנים איכותיים ופיזיים שיבואו מולו בליגת הביג 12. אם ישפר במכללות את הקליעה לשלוש ואת האגרסיביות בהגנה,הכדורסל הישראלי הבטיח שחקן גבוה לפחות עד 2040, טפו טפו.

במגמת עלייה: עומר מאייר (פרדו), איתן בורג (טנסי)

מאיירסיפק את משחקו הטוב ביותר במכללות מול אקרון, אבל גם רשם הופעה פחות טובה מול אוקלנד שני משחקים לפני כן. הדקות שלו ינועו סביב כמה הוא יצליח להיות טוב לצד בראדן סמית' או כמה הוא יצליח לתת לו מנוחה במשחקים בעלי חשיבות.

כולם צריכים להבין, בדיוק כמו שהוא כבר קיבל על עצמו באפריל עם הבחירה שלקח, שמדובר בשנת התחשלות ולמידה. אם יצליח לשפר את המספרים כבר העונה, זה רק יעזור להייפ שייבנה עליו לקראת השנה הבאה, בין אם בפרדו ובין אם במקום אחר באמריקה.

בורגהגיע לנבחרת ישראל בקיץ האחרון כרכז האחרון (והשני?) ברוטציה ובארצות הברית ראו כי טוב, אז גם שם הוא יוצר לאחרים יותר מאשר לעצמו. הוא השחקן השישי ברוטציה, פעם אחת עלה בחמישייה (בהופעה פחות טובה), אבל כן מצליח להיות מקום שני באסיסטים עם 3.3 למשחק על איבוד בודד. כשהוא מקבל ביטחון בזריקות לשלוש, הכדורים גם נכנסים.

במגמת הסתגלות: גל רביב (מיאמי), ליאור גרזון (מרילנד)

שתיים מהתקוות הגדולות של כדורסל הנשים הישראלי מתקשות להראות דומיננטיות בקבוצות החדשות והאיכותיות שלהן, אבל גם הצוות המקצועי וגם הן מראות את הביטחון לעשות פעולות שיתחברו יותר בהמשך. האחוזים שלרביבצנחו מהעונה שעברה ואיתם גם עמודת הנקודות (17.9 ל-9.3), אבל האסיסטים עלו (5 על 2.3 איבודים) ותפקיד הרכזית הבכירה נותר באחריותה.

גם אצלגרזוןיש צניחה משמעותית בנקודות (14.4 ל-8.6) ובאחוזים לשלוש (40.7 ל-29), אבל החשיבות שלה בקבוצה התשיעית בטיבה במכללות עלתה והיא שיחקה 39 דקות בניצחון 68:84 על פרינסטון.

במגמת ירידה: נועם דוברת (מיאמי), רון ציפר (LSU)

שני השחקנים יצאו בסיטואציות שונות ל-NCAA, אבל מתקשים לקבל הזדמנות.דוברתהיה פצוע בשני המשחקים הראשונים, מסר 5 אסיסטים בהופעת הבכורה, אבל יובש מול האלופה פלורידה.ציפרהגיע בקול תרועה רמה ובעמודים של הקבוצה ביקשו שנזכור את שמו, אבל הסל הראשון שלו במכללות הגיע רק במשחק הרביעי ואחרי 38 דקות על הספסל. הכל יכול להשתנות בעתיד, אבל אם שניהם יחזרו ארצה במעמד פחות טוב מאשר כשיצאו אליה, הם בבעיה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות