גיים 7 בגמר ה-NBA הוא האירוע הכי גדול שענף הכדורסל יכול לספק. המשחק שיכריע את זהות אלופת עונת 2024/25 (בלילה שבין שבת לראשון), בו תארח אוקלהומה סיטי ת’אנדר את אינדיאנה פייסרס, יהיה הפעם ה-20 שזה קורה, בגמר ה-79 בתולדות הליגה. כמעט בדיוק בקצב של אחד כל ארבע שנים.
איכשהו, למרות כל זה, גיים 7 הפך לאירוע נדיר בשנים האחרונות – כשהאחרון הגיע לפני תשע שנים, אז קליבלנד קבאלירס השלימה את הקאמבק היחיד אי פעם מפיגור 3:1 לניצחון 3:4 בסדרת גמר, עם ניצחון חוץ על גולדן סטייט ווריורס ב-2016.
זה לא תמיד היה המצב – היו תקופות בהן משחק 7 בגמר ה-NBA היה עניין נפוץ בהרבה. ב-42 השנים הראשונות של הליגה, בין הגמר של 1947 לזה של 1988, זה קרה 14 פעמים (בדיוק אחת לשלוש שנים). מאז? רק 6 פעמים ב-37 שנה (קצב של אחת לשש שנים).
ואם בעבר היה ניתן להסביר את זה בדומיננטיות של שיקגו בולס ומייקל ג'ורדן – שבין 1991 ל-1998 הגיעו לשש סדרות גמר, ובאף אחת מהן לא נזקקו למשחק שביעי כדי להניף את גביע לארי אובריאן – מה ההסבר לכך בכל יתר השנים?
הגורמים האפשריים למיעוט בגיים 7 בגמר
הסיבות לכך ודאי רבות ומגוונות. במידה לא מבוטלת, ייתכן שמדובר גם בעניין "פשוט" של הסתברויות ומזל. אבל היחלשותו של המזרח בדורות האחרונים היא גורם משמעותי שראוי לציין. מאז פרישתו של ג’ורדן מהבולס המערב זכה ב-17 מתוך 27 התארים – כשלעיתים קרובות הפלייאוף במערב היה איכותי יותר מהגמר עצמו (בוודאי בין 1999 ל-2018).
ובכל זאת, מספיק משחקי 7 התרחשו כדי שנוכל לחגוג אותם באחת הדרכים הכי כיפיות שיש בספורט: דירוג! כדי לגשת למשימה, היינו צריכים להעביר את הקו איפשהו. הבחירה נפלה על שנת 1969. למה דווקא 1969? יש כמה סיבות:
- זו סדרת הגמר הראשונה ששודרה כולה בשידורים ישירים ארציים בארה"ב.
- זו גם הפעם הראשונה בה חולק תואר ה-MVP של סדרת הגמר.
- רוב המשחקים זמינים בצבע – וב-1970 לראשונה שודרה כל הסדרה גם בישיר וגם בצבע.
זה אומר שאנחנו מתעלמים מ-8 משחקי 7 שקרו לפני 1969 (האחרון בהם: ב-1966, בוסטון נגד לייקרס – שהיה משחק הגמר הראשון ששודר בלייב ובצבע). מה שמשאיר אותנו עם 11 משחקים לדרג.
שיטת הדירוג
דירגנו כל סדרה לפי 5 קטגוריות:
- אימפקט היסטורי
- דרמה במשחק עצמו
- קווי עלילה שנפגשו
- הופעות אישיות
- איכות הקבוצות/כמות הכוכבים
הדירוג הוא כמו גולף: ככל שפחות נקודות – כך יותר טוב. אם סדרה דורגה ראשונה בקטגוריה מסוימת, היא מקבלת נקודה אחת. הציון הכי טוב האפשרי הוא 5. נתחיל.
מקום 11: גמר 1978 – וושינגטון נגד סיאטל 99:105
ניקוד משוקלל: 54
שתי קבוצות שניצחו 44 ו-47 משחקים בעונה הרגילה, עם MVP גמר שקלע 9 נקודות למשחק. הסדרה דורגה במקום ה-11 בארבע מתוך חמש הקטגוריות. ווס אנסלד ואלווין הייז היו הכוכבים הגדולים ביותר – וגם הם כבר היו אחרי השיא.
מקום 10: גמר 1994 – יוסטון נגד ניו יורק 84:90
ניקוד משוקלל: 47
מייקל ג’ורדן פינה את הבמה ויצא לשחק בייסבול, ושתי קבוצות שנבנו בצלם דומה – עם סנטר היסטורי וסגלים מקבילים – נפגשו לגמר הגנתי, פיזי, דרמטי, אבל אפור. מאוד אפור. בגמר עצמו, תצוגת 2 מ-18 של ג’ון סטארקס זכורה יותר מכל דבר אחר. התואר הזה – בצירוף הבא ב-1995 – הכניס את האקים אולאג’ואן לטופ 15 הגדולים בכל הזמנים, והותיר את פטריק יואינג מחוץ לטופ 30. כי אליפויות משנות.
מקום 9: גמר 2005 – סן אנטוניו נגד דטרויט 74:81
ניקוד משוקלל: 44
מפגש בין האלופות של 2003 ו-2004. אף קבוצה לא הובילה ביותר מ-7 נקודות, וסיומת גדולה של מאנו ג’נובילי – שקלע 23 נקודות (שווה ערך ל-31 במשחק עם סקור גבוה יותר) – הביאה אליפות שלישית לטים דאנקן וגרג פופוביץ’.
מקום 8: גמר 1974 – בוסטון נגד מילווקי 87:102 (ניצחון חוץ)
ניקוד משוקלל: 42
בשנים פחות איכותיות בליגה (הרבה שחקנים שיחקו אז ב-ABA), נפגשו הסלטיקס של ג’ון האבליצ’ק האגדי עם הבאקס של קארים עבדול-ג’באר ואוסקר רוברטסון בן ה-35. הופעות בינוניות של שלושתם, יחד עם הפרש 15 בסיום, מיקמו את המשחק נמוך יחסית.
מקום 7: גמר 1988 – לייקרס נגד דטרויט 105:108
ניקוד משוקלל: 30
מג’יק וקארים האלופים משלימים סוף-סוף בק-טו-בק – מול הפיסטונס של אייזאה תומאס, ששיחק פצוע אחרי תצוגה היסטורית במשחק 6 עם קרסול נקוע. מי שגנב את ההצגה היה ג’יימס וורת’י, עם טריפל דאבל ראשון אי פעם בגיים 7 של גמר: 36-16-10 ב-68% מהשדה.
מקום 6: גמר 2010 – לייקרס נגד בוסטון 79:83
ניקוד משוקלל: 28
אלופת 2008 מתארחת אצל אלופת 2009 ל"אלוף האלופים" – מפגש לייקרס-סלטיקס ראשון מאז זה של מג’יק ובירד ב-1987. על הכף: תואר חמישי לקובי ברייאנט – כלומר אחד יותר משאקיל אוניל. המשחק היה דרמטי עם 13 חילופי הובלה, והתצוגה הכי טובה הייתה בכלל של פאו גאסול.
מקום 5: גמר 2013 – מיאמי נגד סן אנטוניו 88:95
ניקוד משוקלל: 24
הביג-3 של מיאמי מנסים להשלים בק-טו-בק, בעוד הספרס מחפשים תואר אחרי שנים של אכזבות – מאז הגמר מול לברון ב-2007. המשחק הזה התאפשר בזכות הנס של ריי אלן במשחק 6. כאן, לברון לא היה צריך נס – עם 37 נקודות ו-12 ריבאונדים, ווייד עם 23 ו-10, ושיין באטייה עם 6 שלשות מהספסל. קוואי לנארד בן ה-21 סיים עם 19 ו-16 – רמז למה שיבוא.
מקום 4: גמר 1984 – בוסטון נגד לייקרס 102:111
ניקוד משוקלל: 24 (עם שובר שוויון)
מדורג מעל גמר 2013 בזכות דירוג שיא בקטגוריה אחת. הסדרה הראשונה שהפגישה את מג’יק ולארי, והראשונה בין סלטיקס ללייקרס מאז 1969. נקודת שיא ביריבות החשובה בתולדות הליגה. שורת כוכבים היסטוריים – מג’יק, קארים, וורת’י – אבל לא הצליחו לעמוד מול לארי בירד בשיאו.
מקום 3: גמר 1970 – ניקס נגד לייקרס 99:113
ניקוד משוקלל: 17
הגמר הראשון של הניקס מזה 20 שנה, והראשון במדיסון סקוור גארדן החדש. מול לייקרס של ווסט, ווילט וביילור. וויליס ריד נפצע במשחק 5, החמיץ את משחק 6 (בו ווילט חגג עם 45 ו-27), ואז הפתיע כשעלה לטיפ אוף של משחק 7. הוא שיחק 27 דקות בלבד וקלע 4 נקודות – אבל עורר השראה. וולט פרייז’ר השתלט על המשחק עם תצוגת 36-7-19 בלתי נשכחת.
מקום 2: גמר 1969 – סלטיקס נגד לייקרס 106:108 (ניצחון חוץ)
ניקוד משוקלל: 12
גיים 7 שביעי מתוך 11 בין הקבוצות. ווילט חבר לג’רי ווסט כדי להוריד את ראסל. שמונה שחקני היכל תהילה, שישה מהם בטופ 75 של כל הזמנים. ראסל סיים עם אליפות 11 ב-13 עונות – שנייה כמאמן-שחקן – ואז פרש. ווסט זכה ב-MVP של הגמר למרות ההפסד – היחיד שזכה כך אי פעם.
מקום 1: גמר 2016 – קליבלנד נגד גולדן סטייט 89:93 (ניצחון חוץ)
ניקוד משוקלל: 11
שחזור של גמר 2015, פרק שני מתוך ארבעה בין הקאבס לווריורס. לברון בגמר שישי ברציפות, גולדן סטייט אחרי עונת 73 ניצחונות וקאמבק מול אוקלהומה. הם הובילו 1:3 – ואף קבוצה לא חזרה מזה בגמר. ואז הגיע גיים 7. דריימונד גרין היה מצוין עם 32-15-9, אבל לברון חסם את איגי, קיירי קלע שלשה על קרי, וקווין לאב עצר את קרי. הווריורס קלעו רק 13 נקודות ברבע האחרון – בבית. לברון סיים עם 27, קיירי עם 26. וההפסד? זה מה ששלח את הווריורס לגייס את דוראנט. ייתכן שזה המשחק המשפיע ביותר בתולדות הליגה.
