בדרך כלל זה צפוי, אך הפעם זה היה מפתיע. שספרד זוכה בתואר זה מתקבל בטבעיות, במקרה הזה ממש לא. כשדירגו את המועמדות לזכיה בתחילת הטורניר היא הייתה אולי שישית, ההערכות היו שהפעם תקרת הזכוכית היא רבע גמר. ההרכב הלא נוצץ בלי הכוכבים שפרשו והפצועים לא בישר על מה שראינו אתמול.
אך לנבחרת ספרד יש את המסורת, הווינריות, את הכוכב שכן יגיע, ואת מאמן הנבחרות הטוב בהיסטוריה - סרג'יו סקאריולו. עוד לפני הגמר אמר המאמן האיטלקי: המדלייה הזו היא הכי לא צפויה, אבל הכי מספקת״. רודי פרננדס שועל הקרבות, הוסיף: ״זו הזכיה הכי המיוחדת״.
סקאריולו כבר ראה וזכה בהכל. בדרך כלל זה היה קודם כל בזכות הכוכבים הנוצצים שהיו לו, אבל הפעם עם הסגל הזה הזכייה היא קודם כל שלו. היכולת לחבר סגל פחות מוכשר, לבנות את הנבחרת הכי קבוצתית, עם היררכיה נכונה, ובעיקר לקבל את ההחלטות הנכונות ששינו משחקים (לכו לראות את הרבע האחרון מול גרמניה), להשתפר תוך כדי תנועה, לגלות גיבורים אלמונים, ולגבות את ההחלטה לאזרח את לורנזו בראון היו שלו - ולכן והוא ה-MVP של הטורניר.
סרג'יו בן ה-61 שאשתו ספרדיה ובנו שיחק בנבחרות הצעירות של ספרד, הופך למאמן במימדים היסטוריים. עשר השנים הוא בנבחרת (בשתי קדנציות), וכנראה שלא היה מאמן נבחרות טוב ממנו בהיסטוריה. קריירת הקבוצות שלו ידעה עליות וירידות, אבל בנבחרת ספרד הוא מספר 1 בכל הזמנים. כל ארבע הזכיות ביורובאסקט של הנבחרת הן תחתיו, גם באליפות העולם הוא זכה וגם בשתי מדליות אולימפיות.
כולם דיברו על שחקני ה-NBA והיורוליג הנוצצים, אך הוא עשה זאת כשבסגל שלו: שחקן יורוקאפ, שלושה שחקני ליגת האלופות ושחקן מהליגה היפנית, אבל בעיקר בתקופה של חילופי דורות, אחרי שהאחים גאסול (האגדיים) פרשו, נוצר בנבחרת הספרדית בור מקצועי גדול. הסתבר שמהר מאוד היו מי שנכנסו לנעליים שלהם ושוב אלה זוג אחים: ווילי הרננגומס הוא ה-MVP של הטורניר, אחיו חואנצ׳ו הוא ה-MVP של הגמר בהצגה מדהימה שהוכיחה שהוא לא רק כוכב קולנוע. שם הסרט בו כיכב ומה שעשה אתמול זהים - ״השיחוק״.
אחים זה מסורת בנבחרות הספרדיות לאורך השנים. האחים מרטין, פרננדו (מגדולי שחקני ספרד בכל הזמנים, נהרג בתאונת דרכים בגיל 27) ואחיו אנטוניו (היום נשיא הליגה). בהמשך האחים רייס, אלפונסו ופיליפה, אחריהם הגיעו הגאסולים ועכשו זה הרננגומס. הכל נשאר במשפחה.
את החלטת הטורניר לא עשה שחקן, אלא מנהל (אצלנו קוראים לזה עסקן). חורחה גארבחוסה שחקן עבר גדול, היה הראשון מדור הזהב שפרש מהנבחרת. הוא הפך ליו״ר ההתאחדות והיה שותף להישגים הגדולים ולהחזרתו של סקאריולו שעזב והוחזר על ידו. את ההחלטה הכי משמעותית שלו הוא קיבל לפני הטורניר. זו לא הייתה החלטה פופולרית, אבל היו״ר הבין שעל כל החיסורים אפשר לחפות, אבל לא על הבור שנוצר בעמדת הרכז עם חסרונם של ריקי רוביו (פצוע) וסרחיו רודריגז (פרש מהנבחרת).
זה יצר סערה. בספרד כמעט לא נוהגים להשתמש במתאזרחים, בטח לא כאלה שאין להם שום קשר למדינה (בניגוד למירוטיץ׳ ואיבקה). גארבחוסה לא רק הלך על מתאזרח, אלא גם בחר אותו הכי נכון - לורנזו בראון. הוא גיבה אותו, נתן לסערה לעבור והנבחרת הרוויחה בענק עם החלטה ששווה זכייה בתואר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו