"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיים גוזלי: "בלי כפפות אתה ישר נחתך"

חיים גוזלי (47) כבר פרש, אבל הקורונה זרקה אותו מחדש לזירה • "אין לי עבודה ויש לי אנשים לפרנס", הוא מסביר את החלטתו לעלות מחרתיים לראשונה לקרב "אגרופים פתוחים", בלי לחשוב על התוצאות • "אני לא מתכוון לעצור עוד"

,עודכן
גוזלי (משמאל) ומאמנו חזי רכטמן. לא שווה להחמיץ

עדיף לו לבן האדם שלא להזדקן בשלושה תחומים עיקריים: פוליטיקה, תקשורת ומכות. אמן הלחימה חיים גוזלי כבר בן 47, אבל הוא מתעקש להמשיך לחגוג עוד ועוד ימי הולדת בתוך הזירה - ונראה אתכם מנסים או מעזים לכבות לו את הנרות או לעצור אותו.

גוזלי פרש כבר פעמיים מזירת הכלוב של ליגת הבלאטור הקשוחה, אבל כמיטב המסורת העולמית של אמנויות הלחימה, אתה יכול להצהיר על צ'ק אאוט - בידיעה שאתה אף פעם לא עוזב. אחרי שחגג עם ציפי שביט, שהובילה אותו ל"קרב המקצועני האחרון בקריירה" במסגרת הבלאטור שנערך בהיכל יד אליהו, גוזלי קיווה שהדרך החדשה שלו סלולה. ליד הזירה, מסביב לה, אבל לא בתוכה. הוא רצה להיות מפיק ומנהל אירועי קרבות, ששומר את הידיים לטובת חתימה על חוזים ואימון של לוחמים צעירים, ואז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים.

"אין לי עבודה. כבר שנה מאז שסגרו לי את חברת האבטחה. בנוסף, ארגון הבלאטור עצרו את האירוע בישראל, והייתי חייב לחזור לזירה להתפרנס. נזרקתי לפינה בצורה קשה בקורונה; יום אחד הכל הפסיק, אין לי למי לתת שירות, בעוד יש לי אנשים לפרנס", הוא אומר בראיון ממיאמי, שם הוא מתאמן לקרב ביום שישי הקרוב, בסגנון "אגרופים פתוחים" - קרב איגרוף, ללא כפפות.

נטול הגנות

"אין לי תשובה למה אני עושה את זה, בוא נראה מה תהיה התוצאה", הוא עונה לשאלה הפשוטה שחייבת להישאל, "זה לא קרב רגיל, אני יודע. אבל כל עוד אני מסוגל להיכנס לזירה, אני לא מתכוון לעצור עוד".

כרזת הקרב. חיים גוזלי מול ג'ון מקאליסטר
כרזת הקרב. חיים גוזלי מול ג'ון מקאליסטר

כמה אנשים ניסו לגרום לך להפסיק?

"כל אחד שמדבר איתי מדבר על הסיכונים והפחדים, אבל מה כבר יכול לקרות? אז אני אקבל מכות בלי כפפות. זה עוד ניסיון, עוד משהו שעדיין לא עשו לפניי בארץ. בכל קרב יש סיכונים, ואני לא לוקח את זה יותר מדי עמוק לראש. אני לא מקטלג קרבות. אני אתן לג'ון מקאליסטר (יריבו ביום שישי, א"ש) את הכבוד כמובן, יש לו ניסיון בסגנון הזה. יש לו מכה אחת מסוכנת מאוד, אצטרך להיות מוכן".

עם מאמנו, חזי רכטמן, הוא מתכונן לפגישה נטולת (כמעט) כל הגנות מול האמריקני, שצעיר ממנו בעשור ובעל ניסיון של ארבעה קרבות קודמים בשיטת האגרוף החשוף.

אפשר לבנות על הופעת בכורה מוצלחת שלך?

"הרבה יותר קל להתאמן לקרב איגרוף מאשר ללחימה משולבת. הפעם זה התמקדות רק בכושר ובאיגרוף, זה כל מה שמותר בקרב הזה. הקומבינציות יכולות להיות קטלניות מאוד, בלי כפפות אתה ישר נחתך. אני בא לנצח, כמובן".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר