ההודעה של טדי רינר על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות צרפת ב-2027 עוררה עניין רב, אך הדרך שלו מזירת הג'ודו לארמון האליזה רחוקה מלהיות פשוטה. למרות הפופולריות העצומה שלה הוא זוכה במדינה, מומחה לסקרי דעת קהל מזהיר: אהדת הציבור אינה בהכרח מתורגמת לקולות בקלפי, והכניסה לפוליטיקה עלולה לעלות לו ביוקר.
רינר, שנחשב לאחד הספורטאים הגדולים בתולדות הג'ודו העולמי, נהנה ממעמד של אייקון לאומי בצרפת, בדומה לזינדין זידאן. לפי ארוואן לסטוראן, מנהל ייעוץ במכון הסקרים אודוקסה, 89 אחוזים מהצרפתים מחזיקים בדעה חיובית על אלוף הג'ודו. הוא מתואר ככישרוני, סימפטי וקרוב לאנשים, ומייצג לדבריו את ערכי הספורט: מצוינות, משמעת, כבוד ואחווה.
אלא שלסטוראן מדגיש כי הפופולריות הזו עדיין רחוקה מלהפוך את רינר למועמד מוביל לנשיאות. "כל האתגר יהיה להפוך את ההון הסימפטי העצום הזה להון אלקטורלי. כיום, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מכך", הסביר בשיחה עם "לאקיפ". לדבריו, מערכת היחסים החיובית עם הציבור אינה מספיקה, משום שהבוחרים מחפשים גם עוגן פוליטי ובעיקר מומחיות פוליטית.
הצרפתים מוטרדים משורה ארוכה של נושאים, בהם החוב הלאומי, כוח הקנייה, שינויי האקלים, המתיחות הבינלאומית, ההידרדרות בשירותים הציבוריים ורמת החינוך. בנושאים האלה, מסביר לסטוראן, רמת המומחיות והאמינות של רינר עדיין אינה ידועה. גם הבעת עמדות בנושאים חברתיים אינה מבטיחה כוח ברגע האמת.
יהפוך לשנוי במחלוקת ויפצל את הקולות
מעבר לשאלת הניסיון הפוליטי, עצם ההחלטה של רינר להתמודד עלולה לשנות את היחס הציבורי אליו. "הוא יהפוך להרבה יותר שנוי במחלוקת מכפי שהוא כיום", מזהיר לסטוראן. הוא משווה את רינר לקיליאן אמבפה, שהשמיע בעבר עמדות נגד מפלגת האיחוד הלאומי. לפי הסקרים שהציג, הדעה הפוליטית הרחיקה מכוכב ריאל מדריד חלקים מהציבור.
אולם הסיכון הגדול מבחינת רינר עשוי להיות דווקא פוליטי. אחת המטרות של מועמדותו היא להיאבק באפשרות שהימין יגיע לשלטון, אך לדברי לסטוראן התוצאה עלולה להיות הפוכה. כניסתו למרוץ כמועמד נוסף עשויה לפצל את הקולות ולהעמיד את מפלגת האיחוד הלאומי בעמדה דומיננטית במיוחד, תוך החלשת המועמדים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להתמודד מול מארין לה פן בסיבוב השני.
ספורט ופוליטיקה לא הולכים יחד
גם מבחינת הלך הרוח בצרפת, רינר עשוי לגלות שהמעבר מעולם הספורט לפוליטיקה אינו מתקבל באותה טבעיות שבה התקבלו הישגיו על המזרן. "צרפת היא עדיין יורשת של חברת סדר, שבה ערבוב התחומים לא תמיד מתקבל בברכה", הסביר לסטוראן, תוך שהוא משווה את המצב לארצות הברית, שבה ספורטאים מביעים באופן קבוע עמדות בנושאים חברתיים מבלי שהדבר מעורר סערה ציבורית דומה.
לסטוראן מזכיר כי בספטמבר 2024 יותר ממחצית מהצרפתים רצו לראות את טוני אסטנגה נכנס לממשלתו של מישל ברנייה. אלא שבמקרה שלו, התמיכה הגיעה לאחר שהצליח להוביל את המשחקים האולימפיים בפריז 2024. "לעת עתה, רינר נתן מעט מאוד ערבויות בנוגע לכשירותו הפוליטית", קבע.
לכך מצטרפת החשיפה התקשורתית העצומה שמצפה לכל מועמד לנשיאות. לסטוראן מזכיר את פרנסואה פיון, שבתקופת כהונתו כראש ממשלה תחת ניקולא סרקוזי שמר על שיעור תמיכה של לפחות 40 אחוזים בין 2007 ל-2012, אך עם כניסתו למרוץ לנשיאות נאלץ להתמודד עם קשיים רבים.
"לא ימין ולא שמאל" כבר לא עובד
רינר הצהיר כי הוא אינו משתייך לימין או לשמאל, אך גם העמדה הזו עלולה להקשות עליו. לסטוראן טוען כי היכולת להתעלות מעל החלוקה הפוליטית המסורתית מוגבלת הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב. לדבריו, 7-8 מכל עשרה צרפתים עדיין מזדהים עם הציר שבין ימין לשמאל, וכאשר הם מגיעים לקלפי חשוב להם לדעת אם הצביעו למועמד מהשמאל, מהמרכז או מהימין.
"לא תהיה לו אפשרות להתחמק משאלת העוגן הפוליטי", הסביר. עד כה, רינר הציג את עצמו כמי שמנסה לתווך בין הכוחות הפוליטיים השונים. כעת, כשהוא מציב את עצמו כמתחרה שלהם, המשימה הופכת למורכבת הרבה יותר מאשר הבעת עמדה חיובית או שלילית על אירוע אקטואלי.
בסופו של דבר, 89 אחוזי התמיכה שרינר נהנה מהם הם נקודת פתיחה יוצאת דופן, אך לא ערובה להצלחה בבחירות 2027. כדי להפוך מאלוף לאומי למועמד רציני לנשיאות, הוא יצטרך להוכיח לציבור לא רק שהוא אהוב, אלא גם שהוא מסוגל להתמודד עם האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של צרפת. נכון לעכשיו, לפחות לפי הערכת מומחה הסקרים, המרחק בין שני הדברים עדיין גדול.
מה יחסו לישראל?
ומה לגבי יחסו לישראל? כג'ודאי מוביל רינר התמודד מול ספורטאים ישראלים במהלך הקריירה. הוא גם תכנן מספר ביקורים בארץ, אך הם לא יצאו לפועל מסיבות שונות. את אליפות אירופה בג'ודו ב-2018 הוא החמיץ בגלל שלקח פסק זמן מתחרויות וב-2022 ויתר על טורניר המאסטרס בגלל פציעה.
בראיון ל"היום" במהלך אולימפיאדת פריז החמיא לג'ודו הישראלי: "יש לכם נבחרת נהדרת. כולם יודעים שהג'ודו הישראלי הוא חזק, ויש לכם נבחרת חזקה. אני זוכר בשתי האולימפיאדות האחרונות שלי עד כמה אורי ששון היה יריב קשה". כשנשאל אם יבקר בארץ ענה: "עכשיו אני רק רוצה לנוח ולהיות עם המשפחה שלי בחופשה, אני עוד לא יודע מתי אחזור להתחרות".
רינר לא התבטא בנושאים פוליטיים בהקשר של ישראל וגם אחרי 7 באוקטובר שמר על שתיקה. אחרי שהכריז על מועמדותו לנשיאות הוא יהיה מוכרח להביע דעה מוצקה בנושא, שהפך לאחד הבוערים באירופה. בינתיים הוא מנסה לשדר אחדות, אבל כפי שמבהיר לסטוראן במרוץ לנשיאות הוא לא יוכל למתג את עצמו כ"לא ימין ולא שמאל".
