בגיל שבו רוב הילדים עדיין מתלבטים באיזה חוג להתמיד, עומר גדות כבר הפך לאלוף ישראל לבוגרים בטניס שולחן פראלימפי. לפני ימים ספורים בלבד עמד הילד בן ה-12 מול יריבים המבוגרים ממנו בעשרים שנה בממוצע, ובסיום יום תחרויות יוצא דופן הניף את גביע האליפות.
הסיפור של גדות יוצא דופן גם ביחס לעולם הספורט הפראלימפי. הוא החל לשחק טניס שולחן רק באוגוסט 2023, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בתוך פחות משנתיים עבר מסלול שרבים זקוקים לעשור כדי להשלים. כיום הוא כבר מדורג בין ארבעת השחקנים הטובים בארץ לגילו גם בקרב ספורטאים ללא מוגבלות, הישג נדיר שממחיש עד כמה הכישרון שלו חוצה גבולות וקטגוריות.
גדות נולד עם פגיעה בעמוד השדרה. חסרה לו עצם הזנב וחלק מהעצבים ברגליו אינם מתפקדים באופן מלא. הוא מתמודד עם מגבלות תנועה, כאבים וקשיים נוירולוגיים, אך במקום לתת למגבלה להגדיר אותו, הוא בחר להפוך אותה למנוע. על שולחן הטניס הוא מצא מקום שבו הנחישות, האינטליגנציה והאופי חשובים לא פחות מהיכולות הפיזיות.
כעת כבר מסמנים אותו כאחד הכישרונות הגדולים של הספורט הפראלימפי הישראלי לקראת המשחקים הפראלימפיים בבריסביין 2032. עוד לפני כן, כשלצידו מאמנו בפתח תקווה דני בוברוב, הוא צפוי להתחיל להשתתף בקרוב בתחרויות בוגרים בינלאומיות, לצבור ניקוד עולמי ולהיכנס למירוץ האולימפי. החלום הגדול הוא להפתיע את כולם ולהפוך, כבר בגיל 14, למועמד ממשי להשתתפות בלוס אנג'לס 2028.
"החלטתי לנסות משהו חדש"
"תמיד רציתי להיות שחקן כדורגל, זה היה החלום שלי במשך שנים", מספר גדות ל"היום". "בסופו של דבר זה לא הסתדר, ואז החלטתי לנסות משהו חדש. התחלתי לשחק טניס שולחן עם אבא שלי בבית, סתם בשביל הכיף. אחרי זה הגעתי למרכז ספיבק, ושם כבר התחלתי להתאמן בצורה רצינית יותר.
"האמת היא שכבר מהפעם הראשונה שהתנסיתי במשחק התאהבתי בו. הרגשתי שזה משהו שמתאים לי. לפני זה בכלל לא הכרתי את הענף לעומק. ידעתי שהוא קיים, אבל לא באמת חשבתי עליו כספורט תחרותי. מהרגע שנכנסתי לזה הבנתי שאני רוצה להתקדם ולהשתפר".
איך הספורט עוזר לך בהתמודדות עם המגבלה?
"טניס שולחן עוזר לי מאוד. זה ספורט שדורש תנועה, קואורדינציה ועבודת רגליים. הרבה אנשים חושבים שצריך רק להיות מהיר, אבל בטניס שולחן צריך לדעת לנוע נכון. אני עובד הרבה על התנועה ועל השליטה בגוף. זה עוזר לי גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטלית. אני מרגיש שהספורט מחזק אותי בכל תחומי החיים".
מה למדת על עצמך מאז שהתחלת להתחרות?
"למדתי המון דברים. קודם כל למדתי שאני ווינר ושאני לא מוותר בקלות. למדתי להתמודד עם ניצחונות ועם הפסדים. כשהתחלתי לשחק, כל הפסד היה מרגיש כמו סוף העולם. היום אני מבין שזה חלק מהדרך. הפסד לא אומר שנכשלת, אלא שיש לך משהו ללמוד ממנו. למדתי גם שצריך להילחם על כל נקודה כאילו היא האחרונה במשחק. מבחינתי זה נכון לא רק בספורט אלא גם בחיים".
מתי התחלת להבין שאולי אתה יכול להגיע לרמות הכי גבוהות?
"בהתחלה בכלל לא חשבתי על זה. לא חשבתי על אולימפיאדה ולא על קריירה. רק רציתי לשחק כמה שיותר טוב. אחרי כמה חודשים התחילו לדבר איתי על תחרויות בחו"ל ועל האפשרות להתחרות ברמה בינלאומית. במקביל גם התחלתי להשיג תוצאות טובות בארץ. אז פתאום הבנתי שאולי אפשר לחשוב על דברים גדולים יותר. אבל גם היום אני משתדל להתמקד באימון הבא ובתחרות הבאה".
"אוהב את יוסיין בולט"
מה היתרון הכי גדול שלך כשחקן?
"אני חושב שאני מבין את המשחק טוב. אני אוהב לחשוב תוך כדי משחק ולמצוא פתרונות. אני לא רק מכה בכדור, אני מנסה להבין איך לקחת את הנקודה".
מאמנו מוסיף: "עומר משחק כמו שחקן מבוגר. יש לו הבנת משחק וטקטיקה הרבה מעבר לגילו. הוא יודע להתמודד עם לחץ וקשה מאוד לשבור אותו מנטלית. אלה דברים שבדרך כלל רואים אצל ספורטאים מנוסים הרבה יותר".
יש מישהו שאתה רוצה להיות כמוהו?
"לא. אני לא רוצה להיות כמו אף אחד. אני רוצה להיות עומר גדות. ברור שיש ספורטאים שאני מעריך ולומד מהם, אבל אני לא אוהב להשוות את עצמי לאחרים. אני רוצה להיות הגרסה הכי טובה של עצמי".
ובכל זאת, ממי אתה שואב השראה?
"אני מאוד אוהב את יוסיין בולט. אני אוהב את הווינריות שלו ואת זה שהוא תמיד ידע להגיע לרגעים הגדולים. לפני תחרויות חשובות אני אפילו רואה את הסרט עליו. זה נותן לי מוטיבציה ומזכיר לי כמה חשוב להאמין בעצמך".
"האולימפיאדה זה החלום שלי"
איך הרגשת כשזכית באליפות ישראל לבוגרים?
"ברור שהייתי מאוד שמח. עבדתי קשה בשביל זה. אבל הדבר הראשון שחשבתי עליו היה שאני רוצה שזה לא יהיה חד פעמי. הרגשתי שזה ציון דרך חשוב, אבל גם התחלה של משהו. רציתי להוכיח לעצמי שאני מסוגל להגיע לשם שוב ושוב".
הופתעת מהדרך שבה ניצחת שחקנים שמבוגרים ממך בעשרים שנה?
"לא ממש. אני רגיל לשחק נגד בוגרים כמעט כל הזמן. כשאני עולה לשולחן אני לא מסתכל על הגיל של היריב אלא על המשחק עצמו. מבחינתי זה לא משנה אם מולי עומד ילד, נער או מבוגר".
איך היריבים התייחסו אליך?
"בהתחלה חלקם הסתכלו עליי בתור ילד קטן. היו כאלה שחשבו שיהיה להם קל. אבל אחרי המשחקים כבר הבינו שאני בא להתחרות באמת. אני חושב שחלקם הופתעו מהרמה ומהיכולת שלי להתמודד עם הלחץ".
ואתה באמת אוהב את הלחץ?
"מאוד. אולי זה נשמע מוזר, אבל אני נהנה מהרגעים האלה. אני אוהב משחקים צמודים ונקודות חשובות. מבחינתי לחץ הוא דבר טוב. הוא מוציא ממני את המיטב".
כשמדברים על המשחקים הפראלימפיים, מה זה אומר בשבילך?
"אולימפיאדה זה החלום שלי. אין לי חלום גדול יותר מזה. מאז שהתחלתי לראות תחרויות אולימפיות ופראלימפיות אני מדמיין את עצמי שם. אני זוכר שבפריז צפיתי כמעט בכל מה שהיה אפשר לראות. זה משהו שאני חושב עליו הרבה".
איזה מסר היית רוצה להעביר לילדים אחרים?
"לא משנה באיזה גיל התחלת ולא משנה מול מי אתה משחק, אתה צריך להמשיך להתמיד. צריך להסתכל על עצמך ועל מה שאתה יכול לשפר. הרבה אנשים חושבים שיש סוד מיוחד להצלחה, אבל בסוף זה התמדה, עבודה קשה ואמונה בדרך. אם אתה ממשיך לעבוד ולא מוותר, אתה יכול להגיע הרבה יותר רחוק ממה שאתה חושב".
מה היית רוצה שאנשים יגידו על עומר גדות בעוד כמה שנים?
"שאני אחד שלא מוותר. שאני אחד שלא נכנע. שאני דבק במטרה שלי ולא מתפשר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו