נבחרת הנשים של ישראל בכדורשער ממשיכה לכתוב את הפרק המפואר ביותר בתולדותיה. פחות משנתיים לאחר הזכייה במדליית הכסף במשחקים הפראלימפיים בפריז, הגיע היום (שני) תואר נוסף שהכניס את הענף לספרי ההיסטוריה: סגניות אלופת העולם.
באליפות העולם שנערכה בסין העפילה הנבחרת הישראלית לראשונה בתולדותיה לגמר, שם הפסידה למארחת החזקה, אך חזרה הביתה עם מדליית כסף יוקרתית ועם הכרטיס הנכסף למשחקים הפראלימפיים בלוס אנג'לס 2028. בכך הבטיחה הנבחרת הופעה רביעית ברציפות במשחקים הפראלימפיים, לאחר ריו 2016, טוקיו 2020 ופריז 2024.
אלא שהדרך להישג הזה הייתה רחוקה מלהיות שגרתית. בחצי הגמר מול ארצות הברית חוותה הנבחרת את אחד הרגעים הדרמטיים שנראו בענף. ישראל כבר חגגה ניצחון, העפלה לגמר וכרטיס לפראלימפיאדה לאחר שער דרמטי בשניות הסיום, אלא שערעור אמריקני הוביל להחלטה חריגה לחדש את המשחק לשתי שניות נוספות. אחרי אותן שתי שניות נכנס המשחק לדו-קרב פנדלים, שם שמרה ישראל על קור רוח יוצא דופן, לא ספגה אף שער והשלימה את הניצחון.
מאחורי ההצלחה עומד המאמן רז שוהם, שבשנים האחרונות בנה יחד עם הצוות המקצועי את אחת הנבחרות הטובות בעולם. תחתיו הצליחה ישראל לעבור ממעמד של נבחרת איכותית לנבחרת צמרת קבועה. בסגל הנבחרת משחקות הקפטנית ליהיא בן דוד, אלהאם מחמיד רוזין, רוני אוחיון, הדס בר-ניצן, שירה עטייה וסלסביל סואד.
"זו פעם ראשונה שאנחנו מגיעים לגמר אליפות העולם, ואנחנו מסיימים כסגניות אלופות העולם. כשמסתכלים על כל הדרך שעשינו כאן, אני חושב שזה אפילו גדול יותר ממה שזה נראה מבחוץ", מספר רז שוהם בראיון מיוחד ל"היום".
"מבחינתי ניצחנו שישה משחקים באליפות הזאת, כי את ארצות הברית ניצחנו פעמיים. עברנו חוויה שלא זכורה לי ברמה הזאת בספורט בכלל. אבל מעבר לתוצאות, אני מסתכל על האנשים. יש כאן שחקניות מסורות בצורה בלתי רגילה, יש צוות מדהים, מטפלים, אנשי מקצוע, אנשים שעובדים סביב השעון. הרבה פעמים רואים רק את המשחק עצמו, אבל מאחורי המדליה הזאת עומדת מערכת שלמה שעבדה במשך שנים".
מה הופך את נבחרת ישראל לאחת הטובות בעולם?
"קודם כל יש לנו חומר אנושי יוצא דופן. בלי שחקניות קצה כמו ליהיא ואלהאם הרבה יותר קשה להגיע למקומות האלה. אבל זה רק חלק מהסיפור. בעולם יש הרבה כישרונות, ולא כולם מגיעים למימוש. מה שעושה את ההבדל זו המעטפת. יש כאן צוות מקצועי שמצליח לקחת חומר גלם מצוין ולהפוך אותו ליהלום. האחריות שלנו היא להוביל את הספורטאיות למקומות האלה, וזה תהליך שמערב הרבה מאוד אנשים".
יש לכם שילוב מעניין של ותיקות וצעירות. עד כמה זה משמעותי?
"זה קריטי. יש כאן העברת מסורת אמיתית. הצעירות לומדות מהוותיקות לא רק איך לשחק כדורשער, אלא איך להתמודד עם לחץ, איך להקריב, איך לשים את האגו בצד ואיך להיות חלק מקבוצה. הדבר הכי מרגש מבחינתי היה לשמוע את הצעירות מדברות על הוותיקות ואומרות שהן אספו אותן ברגעים קשים ועזרו להן להתמודד. לפעמים משפט משחקנית ותיקה שווה יותר מעשר שיחות של מאמן. זו תרבות שאנחנו בונים כבר שנים, והפירות שלה ניכרים היום".
עד כמה ההישג הזה משנה את ההכנות ללוס אנג'לס?
"זה משנה הרבה. ברגע שהבטחת את הכרטיס מוקדם, אתה יכול לתכנן את הדרך בצורה הרבה יותר נכונה. עכשיו אנחנו יכולים לבחור את התחרויות שמתאימות לנו ולא לרדוף אחרי קריטריונים. אנחנו יכולים לבנות מחנות אימון איכותיים ולעבוד בצורה אישית ומדויקת יותר. כבר עכשיו סגרנו מחנה אימון עם נבחרת סין, וזה משהו שמאוד רצינו. כשאתה עובד מול הקבוצות הכי טובות בעולם, אתה מתקדם".
הסיניות נראות כרגע ברמה אחרת.
"סין היא נבחרת יוצאת דופן. לא מדובר בכוכבת אחת אלא בכמה שחקניות ברמה הגבוהה ביותר בעולם. הן מאוד חזקות ומאוד מנוסות. אבל דווקא בגלל זה אנחנו רוצים לעבוד מולן. אם אנחנו רוצים להתקדם, אנחנו צריכים להתאמן מול הטובות ביותר. זו הזדמנות נהדרת בשבילנו".
אחרי כסף בפריז וכסף באליפות העולם, המטרה בלוס אנג'לס היא כבר זהב?
"אני חושב שהמטרה היא קודם כל פודיום. אנשים חושבים שאחרי הישגים כאלה הדרך הופכת קלה יותר, אבל ההיפך הוא הנכון. כשיש לך מדליה על הצוואר, יש לך גם מטרה על הגב. כולם רוצים לנצח אותך ואתה כבר לא האנדרדוג. אנחנו צריכים להמשיך להוכיח את עצמנו מחדש בכל יום. ברור שהחלום הוא להגיע הכי גבוה שאפשר, אבל כרגע אנחנו מתמקדים בלהישאר בצמרת העולמית. זהב בלוס אנג'לס זה אפשרי, אבל יש עוד על מה לעבוד".
מה עדיין חסר לנבחרת כדי לעשות את הצעד הבא?
"אנחנו רק שנה אחת בהרכב החדש. יש עדיין תהליך של התחברות, בעיקר בתוך המגרש. בכדורשער יש חשיבות עצומה להבנה הדדית ולידיעה איפה כל שחקנית נמצאת בכל רגע. אצל השחקניות הוותיקות זה כבר היה כמעט אוטומטי. אצל הצעירות זה עדיין בתהליך. גם ברמה החברתית וגם ברמה המקצועית אנחנו עדיין בונים את עצמנו. אני בטוח שהחיבור הזה ימשיך להשתפר".
אתם מרגישים שההישגים האלה מקבלים את ההכרה שמגיעה להם?
"אני מקבל המון הודעות מאנשים בעולם הספורט, ממאמנים ומחברים, וכמובן מהמשפחות ומהסביבה הקרובה של השחקניות. זה תמיד מחמם את הלב. אני לא יודע להגיד אם זה מגיע לרמה הארצית שהיינו רוצים, אבל מי שמכיר את הענף יודע כמה העבודה הזאת קשה וכמה ההישג הזה משמעותי".
מה אתה מאחל לעצמך ולנבחרת לקראת השנים הבאות?
"אני קודם כל מאחל לעצמי להמשיך ליהנות מהדרך. מעבר לזה, אני רוצה שבעוד שנתיים נהיה נבחרת טובה יותר. אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו נמצאים היום, וזה קו הבסיס החדש שלנו. עכשיו צריך להתקדם עוד כמה מדרגות. אם בעוד שנתיים נגיע שוב למשחק צמוד מול סין בחצי גמר או בגמר, אדע שעשינו את העבודה כמו שצריך. זאת המטרה".
