בינואר האחרון נכנס עו"ד חגי אשלגי לאחד התפקידים המשמעותיים ביותר בספורט הישראלי, כשמונה ליו"ר החדש של איגוד השחייה בישראל. אשלגי החליף בתפקיד את עדי ביכמן, שעזבה לטובת תפקידה החדש כמנכ"לית הוועד האולימפי בישראל.
אשלגי נחשב לאחד השמות המוכרים והמשפיעים בענפי הסיבולת בישראל. כמייסד והבעלים של שוונג, הוא מלווה מקרוב את הספורט הישראלי במשך שנים ארוכות - לא רק מהצד התקשורתי, אלא גם מתוך מעורבות מעשית בשטח. לצד פעילותו העסקית והתקשורתית, הוא שחיין מאסטרס פעיל, יזם אירועי ספורט ומי שלקח חלק בקידום תחרויות וקהילות שחייה ברחבי הארץ.
המינוי של אשלגי מגיע בתקופה רגישה אך גם מעודדת עבור איגוד השחייה. בשנים האחרונות סבל האיגוד מחוסר יציבות ניהולי, שכלל חילופי יושבי ראש ומנכ"לים בתדירות גבוהה, דבר שהקשה על בניית דרך מקצועית ארוכת טווח.
בתקופה האחרונה החלה להסתמן מגמת התייצבות, עם חזרתו של ליאוניד קאופמן לתפקיד מאמן הנבחרת הלאומית ומינויו של יעקב טומרקין למנהל המקצועי של נבחרות ההישג. כעת, באיגוד מקווים כי אשלגי יהיה האיש שיוביל את השלב הבא - כזה שיחזיר לענף את היציבות, החזון והאמון לקראת השנים הקרובות.
"תקופת מעבר"
כעת, אחרי חודשים ראשונים בתפקיד שבהם למד מקרוב את המערכת ואת אתגרי הענף, אשלגי מתכונן לאליפות ישראל בשחייה. רגע לפני פתיחת האליפות, הוא מעניק ל"ישראל היום" ראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד החדש.
"אנחנו בתקופת מעבר", מספר אשלגי. "הדור המרכזי שליווה את השחייה הישראלית מטוקיו ועד פריז, עם שחיינים כמו גל כהן גרומי, רון פולונסקי, תומר פרנקל ואחרים, נמצא בצומת דרכים. חלק פרשו, חלק עברו ללימודים בארצות הברית וחלק עדיין מתלבטים לגבי העתיד שלהם".
"מצד שני, יש לנו עדיין שחיינים מנוסים כמו אנסטסיה גורבנקו, דניס לוקטב ולאה פולונסקי, ולצדם מגיע דור צעיר ומאוד מעניין. יש הרבה מאוד צעירים מוכשרים שמתחילים לטפס למעלה, וזה מה שהופך את התקופה הזאת למסקרנת".
"שחייה יכולה להיות ספורט מוביל בישראל"
יש כבר שינויים שהתחלתם לבצע באיגוד?
"יש הרבה שינויים שעוד לא רואים מבחוץ. אנחנו עובדים על תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח יחד עם הוועד האולימפי בישראל. גיבשנו תוכנית לעשור הקרוב במים הפתוחים, במיוחד אחרי הפרישה של מתן רודיטי. אבל מבחינתי, השינוי המרכזי הוא לא רק מקצועי, אלא לאומי. שחייה יכולה להיות ספורט מוביל בישראל".
עד כמה המלחמה פגעה בענף?
"מאוד. בהתחלה בכלל לא התאמנו, אחר כך היו תקופות שלא יכלו להתאמן פעמיים ביום. זה פגע גם מקצועית וגם מנטלית. אבל אני מרגיש שבתקופה האחרונה הספורטאים חוזרים לעצמם. רואים רעב, רואים מוטיבציה, והרבה שחיינים כבר השיגו קריטריונים לאליפויות אירופה לנוער ולבוגרים".
אז מה התוכניות שלך?
"אנחנו מדינה של ים ובריכות. הבעיה היא לא רק מספר הבריכות, אלא שאין מספיק בריכות אולימפיות ותשתיות ברמה גבוהה. המטרה שלי היא להכניס יותר ילדים לענף כבר בגיל צעיר מאוד. הרבה ילדים חושבים שהם יודעים לשחות כי הם מצליחים להגיע לקצה הבריכה, אבל זה לא מספיק. אנחנו רוצים להרחיב משמעותית את בסיס הפירמידה".
ואיפה עוד צריך להשקיע?
"במאמנים ובהתמקצעות. אנחנו רוצים יותר מאמנים שמתמחים בספרינט, במים פתוחים, במשחי חזה או במרחקים ארוכים. בנוסף, אני מאוד רוצה לשים דגש על גילאי 14-15, גיל שבו הרבה ילדים פורשים מהספורט. צריך לדעת לשמור גם על מי שמתפתח מאוחר יותר. אנחנו בישראל עדיין לא מספיק טובים בטיפוח לייט בלומרס".
"רוצים להפוך את השחייה לאטרקטיבית"
עד כמה השליחים מהווים יעד מרכזי לאחר ההצלחות בשנים האחרונות?
"השליחים תמיד יהיו מטרה מרכזית, במיוחד ה-4X100 וה-4X200, אבל אנחנו מסתכלים הרבה יותר רחוק. אנחנו בונים מטרות לעשור קדימה, גם בבריכה וגם במים פתוחים. יש שחיינים שכבר היו באליפויות אירופה ואנחנו מצפים לראות מהם קפיצת מדרגה".
אתה מדבר גם על שינוי בחוויית הצפייה בענף.
"בהחלט. אנחנו רוצים להפוך את השחייה לאטרקטיבית יותר לקהל ולהביא את הענף לקהל, ולא להפך. אחת היוזמות שאנחנו עובדים עליהן - ואם היא תצא לפועל, היא תהיה אירוע גדול - תאפשר לקהל לראות את טובי השחיינים מתחרים בתחרות ספרינטים קרוב מאוד לקהל. להפוך את השחייה לשואו. זה משהו שהענף צריך".
עד כמה מתקני השחייה בישראל מעכבים את ההתקדמות?
"מאוד. הבריכה החדשה באשדוד תהיה משמעותית מאוד לענף, וגם הפרויקט בתל אביב יכול להיות גיים צ'יינג'ר. בסוף, בלי תשתיות אי אפשר להתקדם. אני כל הזמן מדבר עם ראשי ערים על הצורך בעוד בריכות אולימפיות".
מה מבחינתך ייחשב הצלחה בקדנציה הזאת?
"להגדיל את הענף. היום יש בערך 4,000 שחיינים תחרותיים מגיל 11 ומעלה, ואני רוצה להגדיל את המספר הזה בכ-20 אחוזים עד 2028. אני רוצה לחזק את האגודות, להחזיר אנשים לענף, להגדיל את המעורבות של הקהל ושל ההורים. בסוף, אם הפירמידה תהיה רחבה יותר, גם ההישגים יגיעו. זה תהליך של שנים, לא של עונה אחת, אבל המטרה היא לבנות תשתית אמיתית לשחייה הישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו