באולימפיאדת החורף מצפה לנו היסטוריה של ממש במילאנו - הופעת בכורה לנבחרת ישראל בתחרות המזחלות הקשוחה. בלי שלג, בלי מסלולים ובלי מסורת היא תתמודד מול מעצמות הענף בעלות תקציבי ענק שלישראל אין אפילו בדמיון.
איש אחד עומד מאחורי ההישג הזה, אדם איי.ג'יי אדלמן: טייס המזחלת, היזם והמגייס, שלעתים שכב את כל המערכת לבדו. במשחקים בפיונגצ'אנג 2018 אדלמן בן ה־34 התחרה בענף הסקלטון, אבל כל העת חלם על משהו גדול יותר, על דגל ישראל שיתנוסס על מזחלת.
הכירו את נבחרת מזחלת הקרח של ישראל | אורן אהרוני, משה בן שמחון, אורי סתיו
הוא נלחם בכל דבר שעמד בדרכו, כולל מימון של החלום במאות אלפי דולרים מכיסו, ולא ויתר גם כשנראה שהחלום עומד לקרוס. לצידו במזחלת יתייצבו מנחם חן, וארד פוארסה ועומר כץ, ואיתם המחליף אורי זיסמן.
"זה מרגש בצורה שקשה להסביר. זה חלום שמלווה אותי כבר 12 שנים, משהו שדמיינתי עוד הרבה לפני שזה נראה בכלל אפשרי", מספר אדלמן בראיון מיוחד ל"ישראל היום". "תמיד הרגשתי שזה יכול להיות משהו גדול עבור ישראל. הקריירה שלי התחילה מתוך רצון לייצג את המדינה, וההישג הזה הוא לא רק הסיפור שלי, זה סיפור של ישראל.
"כבר ביום הראשון הבנתי שזה לא יהיה פשוט, אמרו לי שמקבלי ההחלטות לא מאמינים בי, שלא אגיע לאולימפיאדת החורף, אבל זו לא הייתה תשובה שהייתי מוכן לקבל"
כבר ביום הראשון הבנתי שזה לא יהיה פשוט, אמרו לי שמקבלי ההחלטות לא מאמינים בי, שלא אגיע לאולימפיאדת החורף, אבל זו לא הייתה תשובה שהייתי מוכן לקבל
מה גרם לך להמשיך בכל זאת?
"האמונה שישראל יכולה להיות חלק מענף כמו סקלטון, ושאפשר גם לפתח את המזחלות ברמה תחרותית. במשך 12 שנים שמעתי שוב ושוב שזה לא ריאלי, שזה לא יקרה, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי שזה כן אפשרי, אם לא מוותרים".
על מה חשבת ברגעים שבהם החלום האולימפי התחיל להתגשם?
"עלה לי בראש כל האנשים שהיו איתי בדרך. לאורך הקריירה הייתי צריך לעשות כל מה שאני יכול, גם ברגעים שבהם לא הייתי מוכן באמת. אבא שלי תמיד אמר לי שחלום לבד לא מספיק. חלום זה רק ההתחלה. צריך עבודה, זמן, סבלנות, ובעיקר אנשים טובים סביבך. זה משהו שהבנתי יותר ויותר עם השנים".
"ספגתי פגיעה מוחית, כל מכה מסוכנת"
אדלמן גדל בבית מסורתי בברוקלין ומקפיד להניח תפילין בכל בוקר. לאחר סיום לימודיו בתיכון הגיע ב־2010 לישראל כדי ללמוד בישיבה, צעד שהעמיק את הקשר שלו למדינה. אדלמן גם מחזיק בתואר מהנדס מכונות, ידע שהתברר כיתרון משמעותי בענפי המזחלות.
את ענף הסקלטון גילה במקרה, כשצפה בשידורי אולימפיאדת החורף בוונקובר, ורגע אחד הספיק כדי להצית חלום חדש ומשוגע למדי.
מה אנשים שצופים מהצד לא מבינים עד הסוף?
"את העומס האדיר שמוטל על טייס מזחלות, ובעיקר על מערכת העצבים המרכזית. אפילו ירידה אחת במסלול היא מאמץ קיצוני למערכת הזו. הכל דורש ריכוז מוחלט. במזחלות, כל מסלול בעולם שונה לחלוטין. כל עיקול מתפקד אחרת. המסלולים האלה הם מהדברים הכי מורכבים שאפשר לדמיין.
"הטייס לא רק מטיס, אלא נושא על הגב שלו את כל המערכת. גם היום אני מוצא את עצמי ב־4 בבוקר מסדר טיסות לחבר'ה. במקביל לכל זה הצלחתי להגיע לרמה של אחד מעשרת הנהגים הטובים בעולם".
הכל דורש ריכוז מוחלט. במזחלות, כל מסלול בעולם שונה לחלוטין. כל עיקול מתפקד אחרת. המסלולים האלה הם מהדברים הכי מורכבים שאפשר לדמיין
הציעו לך בעבר לעבור לייצג מדינה אחרת?
"הרבה אנשים שאלו למה אני לא עובר לארה"ב, שם היה לי הרבה יותר קל להגיע לאולימפיאדה. אני חושב שאפשר לומר בכנות שהייתי מגיע לאולימפיאדה השנה עם ארצות הברית, ואולי גם זוכה בכל גביעי צפון אמריקה. אבל זה לא היה שווה לי.
"אם כבר להקריב את החיים שלי, להתרסק כלכלית, להיכנס לחובות של מאות אלפי דולרים, זה היה חייב להיות רק בשביל ישראל".
איך כל הסיפור הזה השפיע על החיים האישיים שלך?
"ויתרתי על הכל. מערכות יחסים, בית, כסף, עבודה. אי אפשר לבנות זוגיות כשאין לך בית כבר 12 שנים. אי אפשר לעבוד כשאתה ישן ארבע שעות בלילה. חייתי ברכב שלי, לא אכלתי כמו שצריך. בן משפחה קרוב אמר לי שזה הדבר הכי אנוכי שעשיתי, שאני הורס את עצמי ואת המשפחה. זה שבר אותי. אבל למרות הכל, הרווחתי הכל. אין כבוד גדול יותר מלייצג את מדינת ישראל".
ויתרתי על הכל. מערכות יחסים, בית, כסף, עבודה. אי אפשר לבנות זוגיות כשאין לך בית כבר 12 שנים
מה המחיר הכבד ביותר ששילמת בדרך לאולימפיאדה?
"ספגתי פגיעה מוחית. זה ספורט שיכול להרוס אותך פיזית. יש סיכוי גבוה שנגרם לי נזק ארוך טווח. כל ירידה, כל התרסקות, כל מכה קטנה בראש, מסוכנת. זו כנראה האבדה הגדולה ביותר".
"ישראל בטופ העולמי"
ב־2002 הנבחרת פספסה את הכרטיס למשחקים במקום אחד, אבל אדלמן לא נשבר: "נשבעתי לחבר'ה שההקרבה שלהם לא תהיה לשווא. הבטחתי להם שאני אעשה את האולימפיאדה ב־2026 בשבילם. לא הייתה אופציה אחרת.
"היה רק פתרון אחד - לסיים את המשימה. מה עשה את ההבדל הפעם? הצד המקצועי. ב־2022 הייתי בין 20 הטייסים הטובים בעולם, היום אני בעשירייה הראשונה. זו קפיצה עצומה".
מה עולה לך לראש כשאתה שומע 'נבחרת המזחלות של ישראל'?
"שזה אחד הסיפורים הספורטיביים הישראליים הכי מדהימים אי־פעם, פשוט אף אחד עדין לא מכיר אותו. כדי להעפיל לאולימפיאדה במזחלות צריך להדיח מדינות עם מסורת, כסף ותשתיות. זה אחד הענפים הכי קשים להעפלה. זה שישראל עשתה זאת, זה פשוט מטורף".
מה ייחשב בעיניך להצלחה אמיתית במילאנו?
"הצלחה תהיה להראות מה נבחרת הרביעיות שלנו באמת שווה. זה המקצה שלי. אנחנו רוצים לעשות ביצוע אדיר, כזה שכל מי שמבין מזחלות ידע שישראל היא בטופ העולמי. דירוג הוא לא הכל. ביצוע מושלם זה היעד".
מה אתה אומר למי שחושב שספורט חורף לא שייך לישראל?
"שטויות מוחלטות. ספורט הוא אוניברסלי. אין מסלול מזחלות בבריטניה ועדיין הם מהטובים בעולם. יש רק כ־15 מסלולים בעולם. האקלים לא קובע אם מדינה שייכת לענף. ישראל שייכת".
מה לדעתך הדבר החשוב באמת שייזכר מהמסע הזה, נאמר בעוד 10 שנים מהיום?
"שאני זה לא הסיפור. זה בסדר גמור אם לא יזכרו אותי בכלל. מה שחשוב הוא שיזכרו שישראל התחרתה במזחלות באולימפיאדה, כמו שכולם זוכרים עד היום את הג'מייקנים. זה הרגע ההיסטורי, לא האדם שמאחוריו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו