בגיל 24 בלבד, עמי דדאון כבר מזמן הפך לאחד מגדולי הספורטאים הפראלימפיים בתולדות ישראל. אליפות העולם האחרונה שנערכה בסינגפור סימנה את שיא הקריירה שלו עד כה - ארבע מדליות זהב נוספו לארון ההישגים העמוס, לצד מדליית כסף נוספת. בכך הגיע למאזן כמעט בלתי נתפס של 14 מדליות מאליפויות עולם, מהן 11 מזהב. עבור דדאון זו הייתה אליפות חלומית, שעיגנה את מעמדו כאחד השחיינים הדומיננטיים ביותר בזירה הבינלאומית.
הדרך אל הפסגה הייתה רחוקה מלהיות פשוטה. דדאון נולד בבית החולים רמב"ם בחיפה בשבוע ה-29 להריונה של אמו יפה, שתי דקות בלבד אחרי אחותו התאומה ליאם. משקלו עמד על קילוגרם ושלוש מאות גרם בלבד, והוא סבל מחוסר חמצן למוח שהוביל לשיתוק מוחין. כבר מהרגעים הראשונים חייו היו מאבק מתמשך במגבלות הפיזיות, אך את המאבק הזה הוא בחר להפוך ליתרון.
השחייה הפכה לכלי מרכזי במסעו - לא רק כספורט תחרותי, אלא גם כדרך להתגבר על חסמים ולבנות זהות של אלוף. במשחקים הפראלימפיים בפריז 2024 הוא הגיע לשיא עולמי נוסף, כשקטף שתי מדליות זהב, כסף ומדליית ארד אחת. ההישגים הללו הציבו אותו בשורה הראשונה של השחיינים הפראלימפיים בעולם, והפכו אותו לדמות השראה גם מעבר לגבולות ישראל.
עמי דדאון זוכה במדליית הזהב באליפות העולם במשחה ל-200 מטר חופשי // IPC
עכשיו, אחרי הזכייה המרשימה בסינגפור, דדאון כבר לא נתפס רק ככוכב עולה אלא כאגדה בהתהוות. הוא מסמל עבור רבים את היכולת להפוך נקודת פתיחה מאתגרת לסיפור הצלחה יוצא דופן, וממשיך להוכיח בכל כניסה לבריכה שאין גבול למה שניתן להשיג כשהנחישות חזקה מהכול.
"זו הייתה האליפות המוצלחת ביותר שלי עד היום", סיפר דדאון בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "הגעתי עם ציפיות גבוהות, אבל גם עם עייפות מצטברת מהשנה האולימפית, ובכל זאת הצלחתי להתעלות".
"זכיתי בארבע מדליות זהב ובמדליית כסף נוספת, וזהו שיא אישי של מספר מדליות באליפות עולם אחת. היו שם רגעים יוצאי דופן, במיוחד ב-50 מטר חופשי, שם הצלחתי לנצח בקרב צמוד במיוחד, וגם ב-200 מטר חופשי, משחה שדרש ממני להוציא מעצמי כל טיפת כוח ומנטליות. מעבר לצד התחרותי, ניגנו את 'התקווה' ארבע פעמים, וזה תמיד רגע שממלא אותי בגאווה אדירה ומזכיר לי בשביל מה אני עושה את כל הדרך הזאת".
כמעט גם שברת שיא עולם אישי במשחה ל-200 מטר חופשי.
"הייתי ממש קרוב לזה, מרחק נגיעה. כשאתה מתאמן חודשים ארוכים, אתה חולם על הרגע שבו הכל מתחבר והשעון נעצר על שיא חדש. בסינגפור זה כמעט קרה, הייתי במרחק של נשימה אחת משיא עולם. אולי אם הייתי יודע כמה קרוב אני, הייתי סוחט עוד קצת כוחות. מצד שני, אני לוקח מזה המון סיפוק - הידיעה שאני מסוגל להגיע שוב לרמות האלה. זה נותן לי מוטיבציה אדירה להמשיך קדימה".
איזה משחה היה עבורך הכי מאתגר?
"ללא ספק, ה-50 מטר חופשי. הגעתי אליו עייף, מתקשה להתחבר לקצב של התחרות. הרגשתי שהיריבים סוגרים עליי ושזה עלול לחמוק לי מהידיים. אלה בדיוק הרגעים שמבחינים בין שחיין טוב לאלוף, להצליח לגייס את עצמך ברגע האמת. לשמחתי הצלחתי לנצח גם שם, וזה נתן לי תחושת סיפוק אדירה".
איך התמודדת עם האתגר של עונה שבאה אחרי המשחקים הפראלימפיים בפריז?
"זו אחת התקופות הקשות ביותר בקריירה של כל ספורטאי. אחרי אולימפיאדה תמיד יש ירידת מתח טבעית. אצלי זה התבטא בכך שבחצי הראשון של השנה לא הצלחתי לשמור על אותו קצב אימונים. עשיתי פחות, הייתי צריך הפסקה מנטלית ופיזית. רק בשלושה-ארבעה חודשים האחרונים חזרתי להתאמן באמת ברצינות. זה הכריח אותי להיות מאוד ממוקד, ולבנות מחדש את המוכנות הפיזית והנפשית שלי".
בכל זאת, אתה נשמע מרוצה מהיכולת. יש עוד מה לשפר?
"תמיד יש. אני והמאמן שלי יעקב בנינסון רואים כל עונה כפרויקט שצריך לחדד ולשפר. השנה עבדנו הרבה יותר על חדר כושר, על חיזוק הגוף ועל יצירת בסיס פיזי שיאפשר לי להתמודד טוב יותר בסיום המשחים. השינוי הזה הורגש - גם אני הרגשתי חזק יותר וגם אפשר היה לראות את זה בתוצאות. ועדיין, אני יודע שיש לאן לשאוף".
מה למדת השנה על עצמך, במיוחד אחרי ההצלחה בפריז?
"גיליתי שאני חזק מאוד מנטלית. בסינגפור הצלחתי לנקות את הראש לפני כל מקצה, להתרכז אך ורק בביצוע. מבחינתי זו הייתה האליפות המוצלחת ביותר מהבחינה המנטלית. הגעתי לכל משחה עם כוונה לנצח, בלי לפחד, בלי להסס. זה נתן לי יתרון משמעותי, במיוחד ב-200 מטר שבו סיימתי בצורה חלומית מבחינתי".
גם לקחת חצי שנה הפסקה אחרי פריז. זה עזר לך?
"מאוד. יצאתי קצת לחו"ל, התנתקתי מהשגרה, הרשיתי לעצמי ליהנות. זה לא פשוט לחיות כל הזמן תחת לחץ תחרותי, ולכן ההפסקה החזירה לי את האנרגיות והמוטיבציה. אני לא יודע כמה זמן אקח עכשיו חופשה, אבל ברור לי שאחזור מלא כוח לקראת אליפות אירופה והקמפיינים הבאים".
איך היה לקבל שוב לנבחרת את איאד שלבי, אחרי התקופה הקשה שעבר?
"זה היה רגע מאוד מרגש. איאד איבד את אביו, שהיה חלק בלתי נפרד מהנבחרת שלנו, וזה טלטל את כולנו. לראות אותו חוזר למים עם חיוך זה לא מובן מאליו. הוא לוחם אמיתי, גם בבריכה וגם בחיים, וכל עם ישראל יכול לקחת ממנו השראה".
בנבחרת יש גם דור צעיר. איך הם משתלבים?
"נועם כתב ושי בר ניצן הצעירים הצטרפו בצורה מצוינת. הם מביאים אנרגיה רעננה, לומדים מאיתנו, ואנחנו לומדים מהם. יש תחושה שנבנה כאן דור עתיד שיכול להמשיך את הדרך שלנו ולהתפתח לדמויות לחיקוי בעצמו. זה חשוב מאוד לעתיד הענף".
מה היעדים הבאים שלך בדרך ללוס אנג'לס 2028?
"כרגע המטרה היא קודם כל לנוח, להתאושש, להבין מה אני רוצה מהחיים האישיים. משם נבנה מחדש את הדרך. המפתח מבחינתי יהיה להמשיך לסמוך על עצמי ועל הצוות שלי ובעיקר על יעקב, שמלווה אותי בכל שלב. המטרה שלנו ברורה - להמשיך להציב את ישראל בחזית השחייה הפראלימפית העולמית".
