שהשחיין הפראלימפי איאד שלבי איבד את אביו יוסוף ביולי האחרון, מי שהיה כל עולמו וליווה אותו לכל אימון ותחרות בארץ ובחו"ל, חייו השתנו מן הקצה אל הקצה. האובדן הכבד הגיע אחרי תקופה מורכבת שכבר לפני המשחקים הפראלימפיים בפריז פגעה במצבו הרגשי והפיזי, מה שמנע ממנו לצאת ולהתחרות ברגע שיכול היה להיות נקודת שיא בקריירה שלו.
איאד נולד בשפרעם למשפחה ערבית-מוסלמית, מלידה חירש-אילם, ובנעוריו, בגיל 13, חווה תאונה קשה שהשביתה את גפיו התחתונות. על אף המגבלות והקשיים האישיים, הוא מצא דרכים להתגבר ולהתמקד בשחייה, ענף שבו גילה כישרון יוצא דופן והתמדה חסרת פשרות.
כיום, אחרי תקופה של תהליך אישי ומקצועי ארוך, איאד חוזר למרות הכל וישתתף השבוע באליפות העולם בסינגפור. החזרה לבריכה עבורו היא הרבה יותר מספורט, זו דרך להתמודד עם האובדן, לשמור על רצף ההכשרה המקצועית, ולשלב את החוזק האישי עם אהבת החיים והמסירות לספורט הפראלימפי.
"עצם החזרה היא ניצחון"
מאמן הנבחרת, יעקב ביננסון, מתאר את הדרך המורכבת שעבר שלבי בחודשים האחרונים: "אבא שלו נפטר לפני חודש, וזה היה רגע קשה מאוד בחיים שלו. למרות זאת, הוא קיבל החלטה אמיצה - להמשיך את הדרך שהתחיל עם אביו, להמשיך את הירושה הספורטיבית והרוחנית שהשאיר לו".
זה לא היה פשוט בכלל. היינו צריכים למצוא עבורו מלווה מתאים, מישהו שיהיה לידו וייתן לו את הביטחון לחזור בהדרגה למים. מצאנו בחור צעיר שעובד איתי במחלקת הצעירים, והוא נרתם למשימה בצורה יוצאת דופן. עצם זה שאיאד שוב במים, שוחה ומתאמן, זה כבר הישג עצום בפני עצמו. לא משנה באיזה קצב או באיזו רמה - עצם החזרה היא ניצחון".
המאמן ממשיך: "צריך להבין שאבא שלו היה הכל בשבילו, דמות מרכזית בחיים האישיים והספורטיביים שלו. האובדן היה קשה מאוד לקבל, אבל דרך השחייה איאד מצליח למצוא שוב משמעות וכוח להמשיך".
רון בולוטין, המנהל המקצועי של הספורט הפראלימפי, מספר על הדרך המורכבת, התמיכה מסביב והתקוות לעתיד. "זה היה תהליך לא פשוט בכלל. כשאיבד את אביו, איאד חווה משבר אישי עמוק מאוד, כזה שהוציא אותו מהמסלול הרגיל של החיים ושל הספורט. בשלב הראשון לא דיברנו בכלל על תחרויות או הישגים, אלא על השאלה הבסיסית - איך מחזירים אותו לחיים נורמליים, לשגרה, למשהו שייתן לו שוב משמעות.
"כאן נכנס לתמונה צוות האימון, ובראשו יעקב שעושה עבודה מדהימה, וגם מתנדב יוצא מן הכלל שמצאנו והצטרף לעניין בלב שלם. שניהם, יחד עם התמיכה הבלתי מתפשרת של המשפחה הקרובה, בנו סביב איאד מעטפת שמאפשרת לו לצעוד צעד אחר צעד קדימה".
הוא מדגיש: "מה שהיה חשוב לנו בשלב הראשון זה לא לדבר על מדליות ולא על שיאים אישיים, אלא פשוט להחזיר אותו להתאמן, להחזיר אותו לספורט. כי מי שמכיר את איאד יודע שהשחייה היא לא רק מקצוע עבורו - היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלו, מהחיים שלו. החזרה לבריכה הייתה קודם כול סוג של ריפוי, סוג של דרך להתמודד עם האובדן.
"זה הישג גדול בפני עצמו, ולפעמים אפילו גדול יותר מכל מדליה. כמובן שייקח זמן עד שהוא יחזור לרמה ההישגית הגבוהה ביותר שבה היה בעבר. זה תהליך, ואנחנו לא ממהרים לשום מקום. אנחנו רוצים שהוא יחזור ליהנות, שיבנה מחדש את הביטחון, ורק אחר כך יתחיל להציב לעצמו יעדים מקצועיים".
איך היה בשבילו באמת לחזור?
"אי אפשר לתאר במילים את החיוך שהיה לו ברגע שחזר למים. ראו עליו את שמחת החיים חוזרת. אחרי תקופה ארוכה שבה היה צריך להתמודד עם כאב עצום, עצם זה שהוא שוב במים, שוב שוחה, שוב מרגיש את התחושה הזאת של החופש והשחרור - זה לא מובן מאליו בכלל. זה היה ממש רגע מרגש עבור כולנו. כשאתה רואה אותו שוחה אתה מבין כמה זה חשוב לו, כמה זה ממלא אותו באנרגיה מחודשת.
אני בטוח שהחזרה הזו לא רק תיתן לו כוחות להתמודד עם כל מה שעבר, אלא גם תהפוך אותו לחזק יותר להמשך. השחייה, מעבר להיבט המקצועי, היא הכלי הכי משמעותי שיש לו כדי להתמודד עם האובדן. זה המקום שבו הוא מרגיש שהוא שוב שולט בגורלו, שיש לו שליטה על הקצב, על החיים".
זה אולי נשמע מובן מאליו למי שלא מכיר מקרוב, אבל מי שהיה בסיטואציה כזו יודע עד כמה הדבר הזה חיוני. מבחינתו, הבריכה היא לא רק מקום של ספורט אלא גם של ריפוי נפשי ורגשי".
איך החזרה של איאד משפיעה על הנבחרת כולה - גם מבחינת ההישגים וגם ברמה הערכית?
"אני בטוח שזה רק לטובה. הוא דמות מאוד חיובית ואהובה, לא היה פשוט לקבוצה לראות את כל מה שעובר עליו, זה רק יכול להוסיף להם. הוא מכניס הרבה אנרגיות טובות וזה יכול לשמש השראה. הוא גדל איתם כל כך הרבה שנים עם הוותיקים והצעירים גם הכירו אותו, זה שהוא חוזר בטוח אני חושב שיעשה טוב לכולם".
אז מה הצפי שלו עכשיו לאליפות העולם?
"הדבר החשוב ביותר הוא שהוא חזר. זה בעיניי ההישג המרכזי בשלב הזה. אליפות העולם בהחלט חשובה לנו, אבל אנחנו רואים בה עוד תחנה בדרך ליעדים גדולים יותר - בראש ובראשונה אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028. שם אנחנו רוצים לראות את איאד מגיע לשיא מחודש, ולא ממהרים לדרוש ממנו הכול כבר עכשיו".
צריך להבין שבקטגוריה שלו, ברמות האלה, כל פרט קטן יכול להשפיע - בין אם זה ההכנה הנפשית, הכושר הפיזי או אפילו ההתמודדות עם שינויים קטנים בסגנון. לכן קשה מאוד לתת תחזית ברורה לגבי מה יקרה כבר באליפות הקרובה. מה שכן, אנחנו כן מצפים שיראה שהוא חוזר למסלול, שירגיש שוב תחרותי, שיצבור ביטחון במים מול יריבים חזקים. אם נצליח לראות את זה, מבחינתנו זו תהיה הצלחה".
אנחנו יודעים שזה תהליך ארוך טווח. הדרך שהוא עושה עכשיו, עם הרבה סבלנות והרבה עבודה קשה, היא זו שתביא אותו לשם. ואולי הדבר החשוב ביותר הוא שהוא שוב מאמין בעצמו ובמקום שלו בבריכה העולמית - וזה הבסיס לכל הישג עתידי".
בנוסף לשלבי, ישתתפו האלוף הפראלימפי עמי דדאון, ורוניקה גירנקו, יוליה גורדיצ'וק, שי בר ניצן, נועם כתב ואריאל מליאר, כאשר אחיו מארק התחיל ללמוד משפטים ויעדר מהאליפות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
