אחרי יותר משלושה עשורים בהם עיצב את דמותו של הספורט ההישגי בישראל, גילי לוסטיג נפרד מתפקידו כמנכ"ל הוועד האולימפי ויוצא לגמלאות בגיל 68. מי שעמד בחזית ניהול הספורט האולימפי מאז שנות התשעים וכיהן בארבע אולימפיאדות כמנהל מקצועי ולאחר מכן כמנכ"ל הוועד, מותיר אחריו מורשת ניהולית שתרמה לזינוק היסטורי של ישראל בזירה העולמית.
לוסטיג, שחקן כדורעף בעברו ומאמן נבחרות ישראל, היה שותף להקמת מוסדות מפתח בעיצוב דור העתיד, ביניהם הפנימייה למחוננים בווינגייט (כיום האקדמיה למצוינות בספורט), שם כיהן כמנהל הראשון. בהמשך הקים וניהל את היחידה לספורט הישגי, שהפכה בתקופתו לזרוע המקצועית המרכזית של משרד הספורט והוועד האולימפי. סביבו צמחו דורות של מנהלי ספורט צעירים, והחזון שלו להעצים את ההון האנושי הוביל ליצירת דור חדש של אנשי ניהול וידע שהיום מהווים את חוד החנית של הספורט האולימפי בישראל.
ב-2014, עם כניסתו של יגאל כרמי לראשות הוועד האולימפי, מונה לוסטיג למנכ"ל והביא עמו תפיסת עולם רחבה: שילוב כלים ניהוליים מתקדמים, גיוס משאבים חדשים ושיתופי פעולה אסטרטגיים עם איגודים וגורמי מקצוע. בעשור הזה נרשמה פריצת דרך חסרת תקדים: 4 מדליות בטוקיו 2020 ושיא של 7 מדליות בפריז 2024 - הישגים שהציבו את ישראל בלב המפה האולימפית העולמית. לצידה של יושבת הראש יעל ארד היה לוסטיג שותף לתהליך של שינוי תרבותי, ניהולי ואנושי, שביסס את מעמד הוועד האולימפי כגוף מוביל ומשפיע בספורט הישראלי.
עתה, עם ההודעה על פרישתו הצפויה במרץ 2026, מתייצבת המערכת בפני אתגר כפול: מציאת מחליף שיוביל את הספינה, והמשך מימוש התוכניות לקראת המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028. לוסטיג עצמו לא מתכוון להתרחק - בחודשים הקרובים ימשיך להוביל את ההכנות לאולימפיאדת החורף במילאנו-קורטינה 2026, וישמש מלווה ומנטור לדור המנהלים הבא.
"האמת שקיבלתי עשרות, אולי אפילו מאות הודעות מאז שהודעתי על הפרישה", מספר לוסטיג ל'ישראל היום", "זה לא משהו שאפשר למקד באדם אחד. היו ספורטאים, מאמנים, אנשי ספורט ואהבה מהמשפחה המורחבת של הספורט הישראלי. זה היה מאוד אישי, ולכן אני לא רוצה להיכנס לשמות ספציפיים. מה שכן, כל הודעה שקיבלתי נגעה בי, כל מילה הזכירה לי עוד פרק בדרך הארוכה הזאת".
איך הרגשת אחרי ההודעה הרשמית?
"זה יום מאוד מיוחד. שמרתי את זה קרוב ללב עד הרגע האחרון. רציתי שההודעה תהיה ממלכתית, לכולם יחד. אשתי ידעה כמובן, אבל הילדים שמעו חצי שעה בלבד לפני שהודעתי לעובדים. היה בזה משהו מאוד מרגש. הרגשתי סיפוק גדול וגם אמונה שזה הצעד הנכון. אחרי שלושה מחזורים אולימפיים כמנכ"ל, הגיע הזמן לפנות מקום לדור צעיר יותר. זה לא היה קל, אבל זה היה נכון".
לא חשבת להמשיך לפחות עד סיום הקמפיין ללוס אנג'לס 2028?
"תמיד יש את הפיתוי להמשיך עוד קצת, כי כל הזמן מחכה אתגר חדש. יש את משחקי הנוער הראשונים באפריקה ב-2026, את אולימפיאדת החורף במילאנו-קורטינה, וכמובן לוס אנג'לס. אבל החלטתי שהמערכת צריכה לדעת מראש, כדי לתת למי שיחליף אותי מספיק זמן להיכנס לתמונה. חשוב לי לפרוש בצורה מסודרת ונקייה, מתוך אחריות לאנשים שעובדים איתי. אני נשאר קרוב, תמיד מוכן לעזור ולתמוך, אבל התפקיד עצמו צריך לעבור הלאה".
מהו ההישג שאתה הכי גאה בו?
"אין ספק שאולימפיאדת פריז 2024 הייתה רגע שיא - שבע מדליות, מגוון ענפים, תחושה לאומית אדירה. מעבר למדליות, הדבר החשוב ביותר היה שכל הספורטאים חזרו הביתה בשלום, בתקופה לא פשוטה של מלחמה ואיומים ביטחוניים. בנוסף, ההתרגשות הגדולה ביותר מבחינתי הייתה מדליית הארד של פיטר פלצ'יק, עם אורן סמדג'ה לצדו אחרי האובדן האישי הקשה. זה היה רגע אנושי שכולנו נזכור".
ובכל זאת, יש רגעים שהרגשת תחושת החמצה?
"בוודאי. היו ענפים וספורטאים שחשבתי שיגיעו ולא הצליחו. כדורעף חופים, למשל, קרוב מאוד ללבי ואני חושב שהוא חייב להיות חלק מהמשחקים האולימפיים וגם טיפוס. יש גם לא מעט אכזבות לאורך הדרך, אבל זה חלק בלתי נפרד מהעשייה. חשוב לי לדעת שהייתי שם בשביל הספורטאים, המאמנים והאיגודים, לתמוך בהם גם ברגעי ההצלחה וגם ברגעי התסכול".
תאר את העבודה עם יעל ארד בקמפיין האחרון.
"העבודה המשותפת איתה נמשכת כבר שנים והיא תמיד הייתה מבוססת על אמון, שותפות והערכה הדדית. מעבר להכנות למשלחות האולימפיות, קידמנו יחד נושאים ערכיים וחברתיים - חינוך לספורט, תרומה לקהילה, פעילות עם נוער בפריפריה, עם דרוזים בצפון ועם אוכלוסיות מוחלשות. זה היה נר לרגלינו, ואני גאה בזה מאוד. כמובן, לפעמים היו גם מחלוקות, אבל תמיד הכול היה על השולחן ובשיח מכבד".
מה לדעתך סוד ההצלחה של הספורט הישראלי בעשור האחרון?
"אני מאמין שזה שילוב של עבודת צוות ושיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים - הוועד האולימפי, היחידה לספורט הישגי, איגודי הספורט. הצלחנו לגייס משאבים חדשים, להביא אנשי מקצוע מעולים, ולשים את הספורטאי במרכז. החוכמה היא לדעת לבחור אנשים טובים סביבך. אני גאה שתמיד היה לידי צוות מצוין".
איזו עצה תיתן למי שיחליף אותך?
"קודם כול להיות דוגמה אישית, בכל מובן. להיות מחובר לשטח, לדעת להקשיב וללמוד כל הזמן. להציב מטרות גבוהות אך ריאליות, ולפתוח את הראש לכל ידע חדש - טכנולוגיות, אנליטיקה, שיטות אימון. הספורט מתפתח כל הזמן, ומי שעומד במקום נשאר מאחור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו